אבי עזר/ויקרא/כז
ב
[עריכה]בערכך נפשות וגו' והה"א יקרא לו ה"א הקריאה וכו'. הנה כבר גלה הרב דעתו בכמה מקומות שאין מסכים כלל על ה"א הקריאה אבל מביא כן דעת יש אומרים והוא לא סבירא ליה וגם לא יאות בדקדוק הלשון. לבוא ה"א הקריאה בתיבת הכהן שהוא בסוף מאמר כי תמיד יבא ה"א הקריאה בתחלה כמו הדור אתם ראו ואשר כתב במכסת הערכך זרה וחבירו ותהי הכנם בפרשת וארא כי לא יבוא ה"א הידיעה עם כינוי יחדיו ודעת הרב שכתב ולפי דעתו וכו' קשה לדעת אם לא שהוראתו כאלו נחסר תיבה אחת כמו ויטמנם בתוך האהל אשר לו ועיין (שופטים ז). וכבר דברו בה המדקדקים הרבה גם יודעי חן היו למאורת בכינוי כ"ף ערכך עיין רבינו בחיי מה שכתב על פי נסתר:
ח
[עריכה]"להפריש בינו ובין יערכנו". בפרשת אמור כי שם הוראתו עשיה הכנה וכאן הוראתו שומא והשואה לכן נשתנו לכתוב בחירק גדול: שם "והעמידו הכהן". כיון שפירש הרב לעיל בפסוק בערכך נפשות שכ"ף ערכך לנכח הכהן אם כן כפל הלשון כי הפסוק מדבר עם הכהן ומצינו דוגמתו בפסוק ויצק על כף הכהן השמאלית ועיין בדברי הרב שם:
לד
[עריכה]בהר סיני ומי שיש לו לב להבין וכו'. אמר המחבר כל יודעי חן גלו לנו חשיבות מספר עשרה לכן קמה ונצבה בתחלת שם הגדול כי בעשרה לבושים התאזר וגם ברא מלאכין המשרשים ביו"ד מדרגות חיות כרובים שרפים אופנים אראלים חשמלים תרשישים מלאכים אלקים אשים וגם עולם הגלגלים נברא ביו"ד עיין בספרי המחקרים היטב ומה נחמד דברי חכמינו ז"ל באמרם העולם נברא ביו"ד מאמרות וכו' שהוא מספר שלם ולא במאמר אחד כדי להפרע מן הרשעים כי אם היה במאמר אחד יש מקום לטעות חס ושלום בענין שכר ועונש כידוע להמחקר וזה כוונת הרב בדברים הנאמרים פה: חסלת ספר ויקרא