אבי עזר/ויקרא/כה
ב
[עריכה]"וסוד ימי עולם". הלא כבר פקח המחבר עינינו בפרשת נח בפסוק עוד כל ימי הארץ ומה גם כי המפרשים שוטטו בעיונם לרמוז נכבדות בחקירות עצומות מה שיש בו די למבינים. ואנכי לא אוכל מלט משא החקירות:
ד
[עריכה]שבת שבתון פרשתיו. עיין פרשת אחרי שם פירש הרב דעתו:
ה
[עריכה]"שנת שבתון". המדפיס טעה אשר העמיד שבת שבתון במקום שנת כי דברי הרב נאמרים על תיבת שנת .(ולפני כבר מתוקן הלשון). והנה קשה לרב כפל הלשון דנאמר ברישא שבת שבתון יהיה לארץ. לכן מפרש עתיד במקום הוה ויהיה כמו היא ומיהו אין צורך כלל לדברים האלו כי מצינו הרבה פעמים במקרא באריכות הענין יוכפל הדברים:
י
[עריכה]יובל כמו שלוח. עיין בפרשת יתרו בפסוק במשוך היובל:
יד
[עריכה]"קנה שם הפעל". ובתשלומו או קנה תקנו. ותיבת קניתם טעות המדפיס וצ"ל תקנו דומיא דרישא וכי תמכרו:
טז
[עריכה]"תרבה מקנתו". ראיתי למפרשים שהלכו בדרכי החקירה בדברי הרב ולדעתי החקירה אך למותר כי כן רגיל הרב לדבר כמה פעמים כמו לא תשנא הפך ואהבת וכן והחזקת בו היפך ומטה ידו. ועיקר טעמו דרב לפרש כי כן צחות הפסוק לכתוב בלשון המורה על ההיפוך אף אם יוכל הכתוב לכתוב תיבה אחרת נאה ממנה לענין הזה אבל הדבר והיפוכו מצחות הלשון כמו זווג הנקודות והאותיות כן זווג הוראה והפוכה כי מהראוי לומר תחסר מקנתו לפי דרך הגיוני אולם דבר הכתוב בין רב למעט. ואתה הקורא שים לבך בכל המקומות אשר כתב הרב כן ותראה כי צדקו דברי. ועיין בפסוק כסף מלא:
יז
[עריכה]"ומלת ועשת. זרה". הנכון ועשתה ונפלה למ"ד הפעל. והרב נקט דמיון בעלמא כמו שחסר שם תי"ו להקל על הלשון כן חסר כאן ה"א:
כב
[עריכה]"ישן שב אל מן". לפי דקדוק הלשון נכון לכתוב מן תבואה הישנה כמו בגדי השרד לחם הפנים לכן סרס הרב המקרא כאלו נאמר ואכלתם ישן מן התבואה. גם מפרש שמלת מן מורה על עצם הדבר כי למלת מן הוראות רבות כמו מן יום ההוא והלאה מגורן מן השמים וכל אחת הוראה בפני עצמה שים לבך ובין בדברים האלה:
כה
[עריכה]"כי ימוך מפעלים השנים". ולדברי שאר המדקדקים הוא מכפולים כי משפחתו ובית אביו מכפולים:
לב
[עריכה]"גאולת עולם". לפי פירוש הראשון הוראת יגאל יקנה ובא כן לזווג התיבות. ולפי דעת יש אומרים הוראתו גאולה ועיין במכלול לרד"ק בפרשה זו:
לה
[עריכה]וחי עמך כמו יחיה. כי הנראה שהוא פעל עבר אבל תרגום אונקלוס מהפכו להבא וזה שכתב הרב כמו יחיה ועיין במכלול: