אבי עזר/ויקרא/ו
ז
[עריכה]"הקרב אותה שם הפועל". הרב גלה דעתו בשני דברים. חדא דתיבת הקרב הוא מקור. וגם בני אהרן פירוש אחד מבני אהרן. דלא נוכל לפרש תיבת הקרב בצווי. והפסוק מדבר כן עם בני אהרן. אתם בני אהרן הקרב אותה לפני ה'. כאשר מפרש הרב כמה פעמים במקרא. כיון שכתב אחר כך בלשון נסתר והרים ממנו. לכן מפרש דתיבת הקרב מקור ובני אהרן פירושו אחד מבני אהרן. ושייך שפיר אחר כך והרים ממנו בלשון יחיד. ובחנם דחק הרב לפרש הקרב יקריבו בלשון רבים. כי לפי דבריו נוכל לפרש שפיר הקרב יקריב בלשון יחיד נסתר:
יג
[עריכה]"המשח אותו וגו'". ורבים אמרו כי בי"ת תחת מ"ם. וכן עם נושע בה'. ועיין ערוגת הבושם בשימושי הבי"ת:
יד
[עריכה]מורבכת אין לו אח. והנכון לדעתי שהוא לשון מעורבת. כמו שהורגל בפי המדקדקים לומר תיבה זו מורכבת משני שרשים או שני בנינים. וכן כאן מורבכת בהיפוך אותיות. כמו מתלעות עול ומלתעות כפירים עולה עלוה. ומה שכתב הרב ועל דעתי כי כן הוא תי"ו תופיני וכו'. כי רבים אומרים שתיבת תופיני הוא שם על מעשה אופה ודעת ר' יונה שהוא על משקל דוכיפת וצדקו דבריו. אולם דברי הרב עולים על כולם. כי נכון מאד בהמשך הפסוק. ודרש רבותינו ז"ל בפרק התכלת ידוע. ולקמן כתב הרב על מורבכת. הנבחר בפרושים בעיני שהיא מובחרת עכ"ל. והבוחר יבחר יותר בהפוך אתיות. כדאמרו מהפוכם ומהשתנות אותיותם. ומה שכתב הרב לקמן חלות המורבכת אינם כן. הן הן דברי רש"י בפרשת תצוה גם כן בדיבור המתחיל ולחם מצות. וכן שנויה במנחות בהדיא:
יח
[עריכה]"קדש קדשים". דיוקא דרש מדלא כתיב קדש הקדשים. ועיין פרשת נח בפסוק עבד עבדים יהיה לאחיו:
יט
[עריכה]"הכהן המחטא וגו'". וכן מצינו שתיבה אחת משמשת דבר והפוכו כמו ודשנו את המזבח ערו עד היסוד. מתערה כאזרח רענן תשרש שרשיה וכמוהו הרבה במקרא:
כ
[עריכה]"יזה אמר ר' משה". המעיין יראה כי נפל טעות בדפוס בדברי הרב מה שכתב נטה מראה על הקיר ותימא על המפרשים שלא דברו מאומה. ועיקר דברי הרב ששרשו נזה כמו נטה ודומה בכל צד בנקודתם בקל ובכבד אבל נשתנו בחיר"ק נאמר ויז בלא ה"א ובשורש נטה רק ויט בציר"י או בפת"ח: שם "אשר יזה עליה". דדחק הרב לאוקמי תיבת עליה על הבגד ולשנות את טעמו בלשון נקבה לכן מפרש שתיבת עליה קאי על הבשר ואו או קתני. ואחר כך מפרש דאפשר לאוקמי שפיר גם עליה על הבגד ומצינו במקרא לשון נקבה וזכר כמו אשר תשיג ידו אולם רש"י ז"ל הלך בדרך אחר בתיבת יזה:
כא
[עריכה]"ובא ומורק בחול"ם". כי מצינו ז' פעמים שהרי"ש נדגשת על פי המסורה גם הודיע לנו הרב שהמ"ם הוא מן היסוד דלא תטעי לומר שהוא בינוני פעול מבנין פועל שנוסף בהם המ"ם רק הוא מבנין פועל הדגש והמ"ם עיקר וכנ"ל: