אבי עזר/בראשית/כד
א
[עריכה]ודרש שבתו היתה בכל וגו'. ומצינו כמה פעמים שנחסר בי"ת המשרת. כמו הנמצא בית ה':
ג
[עריכה]כי בת פלוני לפלוני. עיין רש"י (בראשית ט׳:ו׳). בדיבור המתחיל לא טוב היות האדם לבדו ותבין סודו:
ה
[עריכה]נפתח ה"א ההשיב בפתח קטן וכו'. וכן "הֶחָכָם ".עיניו בראשו. העלה נדף תערוץ. כולם היה משפטם בפתח לולא חי"ת הקמוצה:
ח
[עריכה]"וטעם לא תשב בעבור אברהם שהוא העיקר". פירושו שתיבת השבה לא שייך אלא באיש שהיה כבר באותו מקום. לכן פירש הרב דקאי על אברהם. ודברי הרב מקומם לעיל:
כב
[עריכה]"וצמידים מגזרת צמיד פתיל". דקשה להרב לכתוב וצמידים על ידיה אבל הפסוק מודיע דצמיד נעשה כפול משתי שרשרות. כי יש צמיד אשר נעשה מפתיל אחד ויש כפול שנים. וזה מודיע הפסוק. דרבקה היה לה צמיד כפול על כל יד. וזה מדוקדק מאד בצחות הלשון ושני צמידים:
כג
[עריכה]ללין מן הבנין הכבד הנוסף וכו'. והוא מקור מבנין הפעיל. כמו להלין כמו לשיר לדין. וקמץ ה"א החסרה הוצג על הלמ"ד משרתה. אבל ללון הזה מקור מהקל כמו אקום יקום. ועל השנות דברי אליעזר מדברי רבקה בשני בנינים. כי כן דרך המבקש טובה מחבירו. שואל צרכיו בלשון כבידות. לומר טובה גדולה אני מבקש ממך. וידוע דאם מבוקש אחד עומד בשני בנינים. אז השני או השלישי מורה על חוזק הפעולה. וכן בקש אליעזר מדרך כבוד. לומר שקשה עליו לתבוע זאת בדרך הכרחי. לפי שהוא אצלו דבר גדול. למצוא בית לינה אצל אנשים טובים. וזה שאמר ללין בלשון כבד הנוסף. אכן רבקה בטוב לבה באורחים השיבה ברוח נדיבה הלא קטן הוא בעינינו. וזה שאמרה גם מקום ללון בלשון קל ובלשון גם וטפל. כן נראה לי:
מט
[עריכה]"והמלה מגזרת אמונה". וראיה שהיא נקבה. כנאמר ותהי האמת נעדרה. כן הסכימו המדקדקים. וכן הובא בספר מאיר נתיב כי אמת גזרתה אמן. לכן נהפכה תי"ו הנקבה לתי"ו הדגושה במלת חסדו ואמתו. והוראתו על נו"ן החסירה. כי כן דרך הנו"ן לחסר בהרבה מקומות כי גם מפני נגש גבירתה היא בורחת. ולא חשבוהו המדקדקים תיבת אמת לשם וי"ו נקודות כמו ארץ גפן. חדא שאין הכינוי מורה עליה. כי מן שש נקודות לא נאמר חסדו ואמתו. גם לא רצו להרבות בשמות. כמו שלא רצו להרבות בשרשים. כי אשר סופר להם ראו שרשים שלישים קרוב לטי"ת אלפים ושניים תס"ב. וכן בשמות נהגו מנהגים למעט משקלם לכן הוצג השם הזה בתוך שמות אמן. ונקודתו ורבוי מורה על זה. ועיין קהלת ט' בפסוק עת ופגע יקרה את כולם:
נג
[עריכה]"ומגדנות פירוש מלבושים נכבדים". עיין פרק כל כתבי. לביש גונדאי פירש בגדים. ויוכל להיות שהיא מזו הגזרה על דרך כבש כשב:
סג
[עריכה]"לשוח ללכת בין השיחים". בנינה קל. ומשקלה ללון. וכל שיח השדה גזרתה:
סז
[עריכה]האהלה שרה אמו דרך קצרה וכו'. ודוגמתו הדעת טוב ורע. כי מגדר הדקדוק שלא יבא ה"א הדעת על סמוך. והוי כאלו נכתב הדעת דעת טוב וכן כסאך כסא אלקים. כי גם לא יבא כיניי בסמוך: