אבי עזר/בראשית/ג
ו
[עריכה]"ורבים ישאלו". להבין הענין אראך כי נחלקו חכמינו בדבר לומר שכל אבר מוליד אבר ובכח הזריעה צלמו ודמותו. אולם הקשו לנפשם מדוע סומא מולד פקח וחגר מולד ישר רגלים. אפס זאת מוחלטת שאם גשם האב זך וחף מאד כן מוליד תולדתו כמוהו וכן גבור וחלש בלתי אם סבובים אחרים מונעים את תולדתו להיות כמוהו. וידוע שאין גשם בעולם אשר אין בו חי הרוחני מעט. ועיין בספר חוקר ומקובל. ובטרם חטא האדם היה גופו זך מאד מאד יושב בהיכלי מלך וכח לעמוד בהם. אולם בעת שחטא נלקח ממנו מין הרוחני אשר היה בבשרו ונתעב גופו ומוכן למות ככל דברים גשמים. ואז מוליד כדמותו וכצלמו ומה ששואלים מה חטאו זרעו. יקשו על פסוק לא יבוא ממזר בקהל ה' בניו מה חטאו רק כן גזרה חכמתו ולא מחשבותינו מחשבותיו. ועיין דברי הרב בפתיחה לספר קהלת:
יא
[עריכה]"וכן לבלתי שמור מצותיו". תיבת וכן מקומה למעלה לאחר תיבת רק אך. ומביא ראיה כי לבלתי עם למד פרושו כטעם שלא:
יב
[עריכה]"ואוכל האלף סי' המדבר וכו'.". פה ביאר הרב בקצרה. שמא תאמר אוכל הוא שם הפועל כמו את כל אוכל השנים מ"ד ע"ב. גם לא מצינו שם אכל בצירי כלל אף בסוף פסוק כמו ונשברה לך אוכל. לשבר אוכל:
כב
[עריכה]"ופירש ממנו לשון רבים". כבר נתפשט בספרי הרב. גם הובא בפרשת שמות בפסוק הנה עם בני ישראל מחלוקת מדינחאי ומערבאי בענין דגושה על תיבת ממנו. לאנשי מזרח נו"ן רפויה לרבים מדברים. כמו בכנוי יעזבנו ואל יטשנו וליחיד נסתר הנו"ן דגושה אבל לאנשי מערב כל ממנו שבתורה הנו"ן דגושה ולא תוכל להכירם אלא לפי הענין וכבר כתב הבחור בספר מסורת המסורת שאנחנו סומכין על קריאת מערבאי וכן מוכח לכאורה בתוס' ערכין דף ט"ו ובד"ה אל תקרי ממנו אלא ממנו. ואתה תראה מדברי הרב שגם הוא הלך בעקבות מערבאי וכן עמא דבר: