אביב (כזה מעודו)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָבִיב (כָּזֶה מֵעוֹדוֹ) / רחל[עריכה]

 
כָּזֶה מֵעוֹדוֹ: מִתְגַּלֶה בְּמַפְתִּיע
וּמֵשִׂיחַ, מֵשִׂיחַ לַלֵּב,
בְּלִי אֹמֶר –
רַק רֶמֶז, רַק זִיע.
 
אֶל גָּדֵר דְחוּיָה, אֲפֹרַת פָּנִים,
רַבַּת הַכְנָעָה לַגּוֹרָל,
קַבְּצָנִים עַלִּיזִים – סַבְיוֹן וְחַרְדָּל –
נִדְחַקִים בַּסָּךְ.
 
צִיץ הַגִּנָּה – וַאֲנִי.
עוֹף הַשָּׁמַיִם – וַאֲנִי.
שֶׁהִגִּיעַנִי לְחַג הָאָבִיב – יְבֹרָךְ!

אדר תר"ץ

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).