אבות דרבי נתן (שכטר)/נוסח ב/פרק מד
חביבין ישראל שנבראו בצלם. אילו לא נבראו ולא נאמר להן – חביבין היו. חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים יד א): "בנים אתם לה' אלהיכם".
- עיין אבות פרק ג משנה יד ונוסח א שם. וזה לשון המגן אבות במשנה שם: "וכן נראה מאבות דרבי נתן ששם שנו כלשון הזה, שאם לא נברא בצלם – היה חביב, וכשנברא – נודעת לו חבה יתירה, וכן בכולם שנו כן. הנה נראה שבבריאה עצמה בקריאתה ובנתינה נראית החבה היתירה, לא בהודעת הטובה" עד כאן. ועל פי זה יש לפרש הדברים כאן, ואולי צריך לומר "ולא ניתן בהם" במקום "ולא נאמר להם", וכן לקמן.
חביבין ישראל שניתן להם כלי שבו נוצר (האדם) [העולם]. אילו לא נבראו (לא) [ולא] נאמר – חביבין היו. חבה יתירה נודעת להם שנתן להם כלי שבו נוצר העולם, זו התורה, שנאמר (ישעיהו נא טז): "ואשים דברי בפיך, ובצל ידי כסיתיך".
- עיין ירושלמי פרק ד דתענית הלכה ב, ובילקוט שם למקרא זה.