ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק שלישי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שלישי – כל גט[עריכה]

ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה א[עריכה]

מתני’: ג_אכל גט שנכתב שלא לשם אשה, פסול. כיצד? היה עובר בשוק ושמע קול הסופרים מקרים, איש פלוני מגרש את אשתו פלונית ממקום פלוני. ואמר, זה שמי וזה שם אשתי, פסול מלגרש בו. ג_ביתר מיכן, כתב לגרש את אשתו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] ונמלך, מצאו בן עירו ואמר לו, שמי כשמך, ושם אשתי כשם אשתך, פסול מלגרש בו. ג_גיותר מיכן, יש לו שתי נשים ושמותיהן שוין. כתב לגרש בו את הגדולה, לא יגרש בו את הקטנה. ג_דיותר מיכן, אמר ללבלר, כתוב לאי זה שארצה אגרש, פסול מלגרש בו:

גמ’: תנן היה עובר בשוק ושמע קול הסופרים מקרין. מהו מקרין? מלמדי תינוקות. תנן, כתב לגרש את אשתו ונמלך. מצאו בן עירו ואמר לו, שמי כשמך, ושם אשתי כשם אשתך, פסול מלגרש בו. מהו יותר מיכן? תמן לא נכתב לשם גט, ברם הכא נכתב לשם גט. תנן כתב לגרש בו את הגדולה, לא יגרש בו את הקטנה. מהו יותר מיכן? תמן לא נכתב לא לשמו ולא לשמה, ברם הכא נכתב לשמו ולא נכתב לשמה. תנן אמר ללבלר, כתוב לאי זה שארצה אגרש. מהו יתר מכאן? תמן נכתב לשמו ולא נכתב לשמה, ברם הכא נכתב לשמו ולשמה, אלא שלא היה לה כרות לשמה משעה ראשונה וסבר דאין ברירה. רב רב (אמורא)° אמר. כולהם אינן פוסלין משום ריח הגט, חוץ מן האחרון שהוא פוסל, דאמרינן יש ברירה לחומרה. איסי אמר. כולן פוסלין, חוץ מן הראשון שאינו פוסל שלא נכתב לשם גט. רבי אבא בר חיננא רבי אבא בר חיננא° אמר, כולן פוסלין. מילתיה דריש לקיש ריש לקיש° אמר, ג_הכולן אינן פסולין. דריש לקיש ריש לקיש° אמר, כתב את התורף הרי את מותרת לכל אדם בטופס שלא לשמה פסול. מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר כולן פוסלין. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, כתב תרפו בטופס כשר. מילתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, כולן אינן פוסלין. דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל. כתב קידושין שכתבו שלא לשמו, מהו שיתפסו בה קידושין? מן מה דלא צריכין לה ממה שלא הסתפק בגיטין שאינן פוסלין, לפום כן שאל לה בקידושין.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ג_א מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה א', מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ב', סמ"ג עשין נ :

2 ג_ב מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה א', מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ב', סמ"ג עשין נ :


[ע"ב]

3 ג_ג טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ד':

4 ג_ד  !טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ד':

5 ג_ה מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה א', מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ב', מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ג', מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ד', מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף ג', סמ"ג עשין נ, סמ"ג לאוין קכג:


-----------------------------------דף טו[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין טו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] דאין תימר צריכין לה בגיטין, לא ישאלינה בקידושין. ואני אומר , מה אם גיטין, שהוא צריך לשמה דכתיב וכתב לה, אם כתב שלא לשמה, אני מסופק אם נגעו או לא נגעו בה גירושין, ואני מחמיר . קידושין, שאינו צריך לשמה, אם כתב שלא לשמה, ג_ואינו דין שיתפסו בה קידושין? וממה ששאל בקידושין ולא בגיטין משמע שבגיטין ברור לו שאפילו ריח הגט אין בו. ותהא פשיטא ליה הא, שכיוון שבקידושין לא כתוב שצריך שיכתב לשמה, תהה מקודשת. ולמה הסתפק? כן הוא, פשיטא ליה שבגרושין לא חוששין ואפילו ריח הגט אין, ולכן הסתפק אולי הואיל ולא למדו קידושין בשטר אלא מגירושין, מה בגירושין כתב שלא לשמה אינה מגורשת. אף בקידושין אינה מקודשת. תנן, יותר מיכן, אמר ללבלר, כתוב לאי זה שארצה אגרש, פסול מלגרש בו: רבי אלעזר בר יוסי רבי אלעזר בר יוסי° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. כמו דתימר גט אחד פסול בשתי נשים אם לא יודע מראש למי נכתב. ודכוותה אם הן שני גיטין פסולין בשתי נשים אם היו לו שני נשים באותו שם ואמר לסופר לכתוב שני גיטין לשני נשותיו ויגרש כל אחת באזה גט שירצה? אמר ליה וכיני. אמר ליה. והתנינן, ג_זשני גיטין ששילחו שנים ונתערבו. נותן שניהן לזו ושניהן לזו? אמר לו תמן, זה כרות לשמה. וזה כרות לשמה. תערובת היא שגרמה. ברם הכא, לא זו כרות לשמה, ולא זו כרות לשמה. מכיון שנתנו לה, יעשה כמו שהיה כרות לשמה משעה ראשונה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם דרבי ביבון רבי ביבון°, ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא שסובר שאין ברירה. דתני, אמר לאומן עשה לי שני זוגין, אחד לקרקע שלא מקבל טמאה ואחד לבהמה. עשה לי שני מחצלות, אחת לשכיבה ואחת לאהלים שלא מקבל טמאה. עשה לי שני סדינין, אחת לאהלים ואחת לצורות שלא מקבל טמאה. ג_חהרי אלו טמאין עד שיפרש הטהורה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מטהר, עד שיפרש הטמאה. כמה דהוא אמר תמן, שאין ברירה ואין הכלי מקבל טומאה עד שיפרש איזה נעשה לכלי שמקבל טמאה, ואם לא פירש שניהם אינם מקבלים טומאה. כך הוא אמר, אין ברירה, ואין אחת מהן מגורשת עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה. אמר רבי חנניא רבי חנניא° בשם רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°, ד°רבי רבי יהודה הנשיא היא דלית ליה ברירה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ותני כן. דתנן, כל התנאים פוסלין בגט אם נכתבו בתוכו דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. כיון שבשעה ראשונה לא היה כרות גיטא שמא לא יתקיים התנאי. ולא אומרים אחר שקיים את התנאי, התברר הדבר למפרע שהיה כרות גיטא. וחכמים אומרים, ג_טאת שהוא פוסל בפה, פוסל בכתב. ואת שאינו פוסל בפה, אינו פוסל בכתב. הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני. הואיל והוא פוסל בפה, פוסל בכתב. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הואיל ואינו פוסל בפה, אינו פוסל בכתב. אמר רבי יודן רבי יודן°. לעולם סבר °רבי רבי יהודה הנשיא דיש ברירה. מה פליגין? בשהיה תנאי בגט והתנאי לא התקיים וביטל תנאו. אבל אם לא ביטל תנאו, אף °רבי רבי יהודה הנשיא מודה שהגט כשר אם התקיים התנאי. שאם תסבור של°רבי רבי יהודה הנשיא גם אם קיים את התנאי הגט פסול, יצא שכל המשניות ששנינו דיני תנאים בגט דלא כ°רבי רבי יהודה הנשיא, וזה לא הגיוני. אמר רבי חיננא רבי חיננא°. תמן מה שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא שהגט פסול אפילו אם קיים את התנאי, בכותב על מנת כן את התנאי בתוך הגט. ברם הכא, בנותן על מנת כן. ובגט עצמו אין שום תנאי, וכל התנאי בפה. רבי עזרא רבי עזרא° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. ממה שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא שכל התנאים הכתובים בגט פוסלים אותו, משמע אפילו אלו הכתובים בטופס אחר התורף, כיוון שגוזרין תופס אטו תורף, אם כך ודאי יגזור °רבי רבי יהודה הנשיא שלא לכתוב תופס שלא לשמה שמא יכתוב התורף שלא לשמה, הדא אמרה, אין כותבים טופסין כ°רבי רבי יהודה הנשיא? והסופר לא יכול להכין מלאי של טפסים. אמר ליה, מן את בעי מן °רבי רבי יהודה הנשיא  מה אתה רוצה מרבי? °רבי רבי יהודה הנשיא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי סבירה ליה, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוסל בטופסין ובאמת ל°רבי רבי יהודה הנשיא אסור לכתוב טפסים שלא לשמה גזרה שמא יכתוב אף את התורף שלא לשמה. ריש לקיש ריש לקיש° אמר, כל התנאין פוסלין בגט לדברי הכל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°, ועבד כריש לקיש ריש לקיש° . אמר ליה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. שבקין  עוזבים רבי יוחנן רבי יוחנן° ועבדין כריש לקיש ריש לקיש° ? אמר ליה, הוריותיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° הורייה, והורייתא דריש לקיש ריש לקיש° לאו הורייה? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. לא דריש לקיש ריש לקיש° פליג על רבי יוחנן רבי יוחנן°, אלא מתניתא שמע ועמד עליה. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. לא דריש לקיש ריש לקיש° מתריס לקבל  נגד רבי יוחנן רבי יוחנן° בגין דאתפלגי עלה, אלא בגין מפקין עובדא מיניה שרצה להוציא הלכה למעשה, כד שמע מתניתא הוא סמך עליה. כד דלא שמע מתניתא, הוא מבטל דעתיה מקומי דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°

ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ג_יהכותב תופסי גיטין. צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה, ומקום הזמן. שטרי מלוה. צריך שיניח מקום המלוה, ומקום הלוה, ומקום המעות, ומקום הזמן. שטרי מקח וממכר. צריך שיניח מקום הלוקח, ומקום המוכר, ומקום המעות, ומקום השדה, ומקום הזמן, מפני התקנה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוסל בכולן. °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע ג_יאמכשיר בכולן, חוץ מגיטי נשים. שנאמר, וכתב לה. לשמה:

גמ’: תנן, הכותב תופסי גיטין. צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה, ומקום הזמן. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, כתב תרפו הרי את מותרת לכל אדם בטופס שלא לשמה כשר. ריש לקיש ריש לקיש° אמר , ג_יבכתב תרפו בטופס פסול. מתניתא פליגא על ריש לקיש ריש לקיש° דתנן, הכותב טופסי גיטין, צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה והזמן. ולא כתוב שצריך להשאיר אף את מקום התורף

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 ג_ו מיי' פ' מהל' אישות ג הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ב סעיף א', סמ"ג עשין מח :

7 ג_ז מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ב סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

8 ג_ח מיי' פ"ח מהל' כלים הלכה ט"ו:


[ע"ב]

9 ג_ט מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה ג', מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה ד', מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ז סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ז סעיף ג':

10 ג_י מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ז', סמ"ג עשין נ :

11 ג_יא טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ח:

12 ג_יב מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ז', סמ"ג עשין נ :


-----------------------------------דף טז[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] פתר לה, ותורפו עמו שהרי את מותרת לכל אדם אינו חלק מהטופס אלא מהתורף. וקשיא על דרבי יוחנן רבי יוחנן°. אם בשכתב תרפו בטופס, בדא חכמים מכשירין? הרי עיקר הגט נכתב שלא לשמה. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי זעירה רבי זעירא°. מפסולו את למד הכשירו. אילו כתב כולו לשמה כולל הרי את מותרת לכל אדם, ושם האיש ושם האשה שלא לשמה. ג_יגשמא אינו פסול? משמע שהעיקר זה שם האיש והאשה. ודכוותה כתב כולו שלא לשמה כולל התורף. ושם האיש ושם האשה לשמה, כשר. תנן, צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שאל לרבי ירמיה רבי ירמיה°. הגע עצמך שזיווג וכתב לשם אותו איש ואותה אשה שראה שהבעל רוצה לגרש רק שהבעל לא ציווה והלך וכתב מעצמו? אמר ליה, כן אמר לי רבי זעירא רבי זעירא° רבי, מכיון שאינו מצוי לזיוג, אפילו זיווג כמי שלא זיווג. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוסל בכולן. וקשיא על ריש לקיש ריש לקיש° , אם בשלא כתב בטופס תורפו בדא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוסל? אמר רבי יוסי ברבי זעירא רבי יוסי ברבי זעירא°. כמשאיר מקום לעניין אחר עבד לה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ותייא כיי דאמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. השאיר ג_ידחלק מקום שני שיטין בין הגט לחתימות, פסול משום שיכול להזדייף. כתב בה ענין אחר , אפילו כל שהוא פסול. שאולי רק על זה חתמו העדים. לכן ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אף כשהשאיר מקום חלק להרי את מותרת לכל אדם פסול שמא כוונתו לכתוב שם עניין אחר. תנן, מפני התקנה. מהו מפני התקנה? אמר רבי שבתי רבי שבתי° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. מפני תקנת בנות ישראל, שלא יהו מצויות להתגרש. שאם יהיה לו גט מוכן, פעמים שכועס על אשתו וזריק לה גיטה. לפיכך תקנו להניח מקום התורף, שמא בין כך ובין כך עד שימצא סופר שיכתוב לו, ירגע. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° שאל לרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. מדקתני ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוסל. משמע שהתקנה הייתה שהתירו לכתוב את הטופס, ואת אמר אכין שהתקנה היתה שלא התירו לכתוב את התורף? אי הוי תני צריך שיניח, ואם לא עשה כן פסול מפני התקנה, הייתי אומר מפני תקנת בנות ישראל. אבל כמו שזה כתוב משמע שהתקנה הייתה להתיר את כתיבת הטופס. מאי כדון? אמר רבי אבון רבי אבין° ג_טומפני תקנת הליבלר, כדי שיהו חייו מצויין לו. רבי זעירא רבי זעירא° ורב הונא רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בגיטין דגזור טופס אטו תורף, וכ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע ג_טזבשטרות דכשר ולא גזרינן שטרות אטו גיטין. ולמה לא נאמר הלכה כ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע, דתנן, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים? רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב רב (אמורא)°, הלכה כ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע בגיטין דגזרינן טופס אטו תורף, וכ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בשטרות דגזרינן שטרות אטו גיטין. ולמה לא נאמר הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שפוסל בכולם? לעולם כדאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב רב (אמורא)°. ודקשיא לך למה לא נאמר הלכה כ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע? אלא בגין דנאמר שרב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° תרווייהו אמרין הלכה כ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע בגיטין אבל לא בשטרות. ולא תיסבר מימר כן, לפיכך צריך מימר הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בגיטין, וכ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע בשטרות.

ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ג[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] מתני’: ג_יזהמביא גט ואבד ממנו. אם מצאו על אתר, כשר. ואם לאו, פסול. מצאו בחפיסה או בדלוסקמה. אם מכירו, כשר. ג_יחהמביא גט והניחו זקן או חולה. נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ג_יטבת ישראל שנישאת לכהן, והלך בעלה למדינת הים. אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים. ג_כהשולח חטאתו ממדינת הים. מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים:

גמ’: תנן, המביא גט ואבד ממנו. אם מצאו על אתר, כשר . איזהו על אתר? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. ג_כאכל שלא עבר שם ברייה. רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כל שלא עברו שם שלשה בני אדם. אם עבר גוי האם גם חוששים? הרי גוי לא יכול להיות שליח לגיטין. נישמעינה מן הדא. אבא בר בר חנה אבא בר בר חנה°, אייתי גיטא ואבד מיניה. ואשכחיה חד סירקיי  מצא אותו ישמעאלי. אתא עובדא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, ואכשרון. ג_כבהדא אמרה, עבר גוי כשר. אין מכאן ראיה דנימר סימן הוה ליה ביה. ולא כן תני אין סימן בגיטין? מה שאמרו שאין סימן גיטין זה רק בסימן שאינו מובהק. כגון דאמר שיש בגט תרין או תלת שורין שורות, או שאמר את מידת אורכו ורוחבו. ברם הכא בסימן מובהק כגוןג_כג ה"א שבו היה נקוד. רבי עזרא רבי עזרא° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. הכא למה הוא פסול? משום שאני אומר אחר היה שם והיו שמו כשמו. הגע עצמך שבדקו כל אותו המקום ולא מצאו אדם ששמו כשמו? אלא משום חומר הוא בעריות. שכיון שנפל מהשליח, אומרים איתרע בנפילתו, וחוששים לכל חשש אפשרי. והא תנינן, משיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד בראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת ג_כדהלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו. וכן מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני הכישני נחש הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו? אלא אמר ליה רבי מנא רבי מנא°. כן אמר רבי שמואל בר אחא רבי שמואל בר אחא°. חוששים שמא האיש הזה, שני גיטין היו בידו. אחד כשר ואחד פסול. איבד את הכשר והשליך את הפסול. בשעה שמצא, אני אומר הפסול מצא. תנן המביא גט והניחו זקן או חולה. נותנו לה בחזקת שהוא קיים. תני בר קפרא בר קפרא° . אפילו הניחו בן מאה שנה. ועשה בדרך עוד מאה שנה, נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ולא כן תני, האומר לאשתו ג_כההרי זה גיטיך לפני מיתתי שעה אחת. וכן האומר לשפחתו, הרי שטר שחרוריך לפני מיתתי שעה אחת. שהיא אסורה לאכל בתרומה מיד? תמן משעה ראשונה נתקלקלה שחוששין שמא ימות שהרי היא אסורה שעה קדם מותו. ברם הכא לכשימות היא מתקלקלה לשמא ימות חוששין לשמא מת לא חוששין

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 ג_יג מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"א סעיף א':

14 ג_יד מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף א':

15 ג_טו מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ז', סמ"ג עשין נ :

16 ג_טז מיי' פ י"א מהל' מלוה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' מ' סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' נ"א סעיף ז', סמ"ג עשין צד :


[ע"ב]

17 ג_יז מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ב סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

18 ג_יח מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה כ"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס"ח, סמ"ג עשין נ :

19 ג_יט מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה ב':

20 ג_כ מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה י"ד:

21 ג_כא מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ב סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

22 ג_כב מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ב סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

23 ג_כג מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ב סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

24 ג_כד מיי' פ י"ג מהל' גירושין הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף י', טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף כ"ג:

25 ג_כה מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה א':


-----------------------------------דף יז[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין יז


ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ד[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] מתני’: ג_כושלשה דברים אמר °רבי אלעזר בן פרטא רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים, וקיימו את דבריו. על עיר שהקיפוה כרקום מצור. ועל ספינה המוטרפת בים. ועל היוצא לידון, שהן בחזקת קיימין. אבל עיר שכבשה כרקום, וספינה שאבדה בים, והיוצא ליהרג, נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים. בת כהן לישראל, ובת ישראל לכהן, לא תאכל בתרומה:

גמ’: תנן, עיר שכבשה כרקום חיילים שעשו מצור שאי אפשר לברוח ממנו, כל הכהונות שבתוכה פסולות. אי זהו כרקום? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, ג_כזכגון שהיו דוגין פעמונים ושלשליות וכלבים ואווזין ותרנגולים ואיסטרטיות חיילים המקיפין את העיר, שאין אפשרות לברוח. ואמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב חמא בר אשי רב חמא בר אשי°, אף על פי כן מעשה היה וברחה משם סומה אחת. ג_כחהיתה שם פירצה אחת, מצלת את הכל. היו שם מחבואה שרק אחת יכולה להחבה בא, צריכה הרי זה ספק. רבי זעירה רבי זעירא° רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° ורבי יצחק בר חקולה רבי יצחק בר חקולה° אמרו בשם רבי יודן רבי יודן° נשיאה, ג_כטובלבד כרקום של אותה מלכות. שאחר שכבשו את העיר שמרדה בהם, יש להם זמן לבעול ולהרוג. ואינם ממהרים מחשש שמא יבא צבא המדינה לגרשם. אבל כרקום של מלכות אחרת, כליסטים הן, ואין להם זמן לבעול או להרוג. ועוד ג' הוסיפו עליהן. ג_לאת שגררתו חיה, ואת ששטפו נהר, ואת שנפלה עליו מפולת. נותנין עליהם חומרי חיים וחומרי מתים. ג_לאבת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה

ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ג_לבהמביא גט בארץ ישראל שאינו צריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם וחלה. הרי זה משלחו ביד אחר. ג_לגאם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני. לא ישלחנו ביד אחר, שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:

גמ’: תנן, המביא גט בארץ ישראל שאינו צריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם וחלה. הרי זה משלחו ביד אחר . מה שהתירו לו למנות שליח אחר זה מפני שחלה. הא לא חלה, לא. תנן, אם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני. לא ישלחנו ביד אחר , שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר: לית הדא מסיעה לרבי יוחנן רבי יוחנן°. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ג_לדשומר שמסר לשומר, הראשון חייב, אמר רבי אבא בריה דרבי חייה רבי אבא בריה דרבי חייה°, משום תנאי גיטין. כיון שהתנה שהוא יטול, איכא למיחש שמא דוקא קאמר דרך תנאי. ואם נתנה ליד אחר, לא נתקיים התנאי והגט בטל.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] מה נפק מביניהון? בין אם משום שזה תנאי בגטין או משום שאסור לשליח לשנות ממה שאמרו לו קידם הבעל ונטל את החפץ קדם שיגיעה השליח לאשה. אין תימר משום תנאי גיטין, יאות שאינו יכול למנות אחר . אין תימר שאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, יכול למנות שליח אחר, שהרי אין פקדונו ביד אחר. אף בקידושין כן? שאם חלה השליח יכול למנות שליח אחר. וכי מה בין גיטין מה בין קידושין למה שיהיה הבדל? ביד כל אדם מצוי לגרש שהרי לא צריך את רצונה וכל השליחים שווים בעניין זה. ג_להלא ביד כל אדם מצוי לקדש כי צריך לפייס אותה ולדבר על ליבה שתתרצה, ולכן יש מקום לומר שלא עשה שליח אלא את זה שסומך עליו

ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ג_לוהמביא גט ממדינת הים וחלה. עושה בית דין ומשלחו ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם. אין השליח האחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא אומר, שליח בית דין אני:

גמ’: תנן המביא גט ממדינת הים. אמר רבי מנא רבי מנא°. לכן צריכה החידוש והוא שבא השליח שחלה לארץ ישראל וכאן עשה בית דין ומשלחו. שלא תאמר הואיל ובא לארץ ישראל, יעשה כגיטי ארץ ישראל. וגיטי ארץ ישראל אין צריך לומר בפניי נכתב ובפניי נחתם

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ג_כו מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה כ"ח, מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה כ"ט, מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס"ט, סמ"ג עשין נ :

27 ג_כז מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף י':

28 ג_כח מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ז, מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס"ט, סמ"ג עשין נ :

29 ג_כט מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ז, מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס"ט, סמ"ג עשין נ :

30 ג_ל טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ס"ט:

31 ג_לא מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה ב':

32 ג_לב מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה ד', מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה ל"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ל"ח, סמ"ג עשין נ :

33 ג_לג מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף נ"א, סמ"ג עשין נ :

34 ג_לד מיי' פ א' מהל' שכירות הלכה ד', מיי' פ ד' מהל' נזקי ממון הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף כ"ו, סמ"ג עשין פט :


[ע"ב]

35 ג_לה טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ו סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ה סעיף ו':

36 ג_לו מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף מ', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף ט', סמ"ג עשין נ :


-----------------------------------דף יח[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] חלה השליח השני האם יכול למנות שליח? אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו רבי חנינה בריה דרבי אבהו°. אבא הוה ליה עובדא שחלה השליח השני, ושלח ושאל לרבי חייה רבי חייא רבה° ולרבי יסא רבי אסי° ולרבי אימי רבי אמי° והורון ליה. הרי שנינו אין השליח האחרון צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם, אלא אומר שליח בית דין אני. נאמר השליח האחרון ולא נאמר השליח השני משמע אפילו כמה פעמים שליח ממנה שליח. וצריך למסור לו כל שליחותו? ולאמר שהשליח הראשון אמר בבית דין בפני נכתב ובפני נחתם או די שיאמר שליח בית דין אני? רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר, צריך למסור לו כל שליחותו. רבי אבין בר כהנא רבי אבין בר כהנא° אמר, אין צריך למסור לו כל שליחתו. מייתי לה אפשר להביא ראיה לדרבי אבין בר כהנא רבי אבין בר כהנא° מן הדא דתנן, אין השליח האחרון צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם, אלא אומר, שליח בית דין אני, ויותר אינו צריך מכאן שאין צריך למסור לו כל שליחותו. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. חזר ביה רבי אבון בר כהנא רבי אבון בר כהנא° מן הדא דתנן, אין השליח האחרון צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם. אלא אומר שליח בית דין אני משמע שרק האחרון אינו צריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם, הא כל השליחים הקדמים צריכים לאמר

ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ז[עריכה]

מתני’: ג_לזהמלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן. מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי, או שמא העשיר העני. ג_לחמתו, צריך ליטול רשות מן היורשין. ואם הלוום בפני בית דין, אינו צריך ליטול רשות:

גמ’: תנן, המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם ריש לקיש ריש לקיש° , הא דתנן דמפריש עליהן אף שלא באו לידם, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא שסובר שעשו את שאינו זוכה כזוכה. דתנינן תמן, היו לו שתי בהמות אחת ביכרה ואחת לא ביכרה, וילדו שני זכרים, אחד לו ואחד לכהן, °רבי טרפון רבי טרפון אומר הכהן בורר את היפה. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן. והשני, זה שנשאר ביד בעלים, ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא פוטר ממתנות, שהיה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, כל שיש חליפין ביד כהן, פטור מן המתנות. שהרי הכהן קיבל זכר אחד, והוא חלף מה שיש ביד הבעלים, דעשו את שאינו זוכה כזוכה. וכאילו זכה בו הכהן והגיע לידו, וכשנפל בו מום כאילו נתנו לישראל ופטור מהמתנות. ואף כאן כאילו הגיע ליד הכהן וזכה בו, הואיל וכבר קיבל את המעות, נמצא זה מקבל בחובו ויצא ידי נתינה. ג_לטכלום אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, לא בקיים? ברם הכא עד כדון בעי מיזרע, דכשנתן לכהן את ההלוואה עדיין לא זרע תבואתו, והתרומה היא בגדר דבר שלא בא לעולם, ואולי בזה לא אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ג_מבמכרי כהונה ולויה היא מתניתא. וכיוון שרגילות של אותו אדם לתת להם תמיד, שאר הכהנים מתייאשים. והא תנינן עני. ויש מכר לעני? הרי מתנות עניים צריך לתת לעני ראשון שבא. אתא עובדא קומי רבי אימי רבי אמי° בכהן לוי שהיה חייב לישראל מעות, ואמר לו. הפרש עליהן מחלקי עד כנגד החוב. אמר לו רבי אמי רבי אמי°, אסור לעשות כך. דלא תנינן, אלא המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקו. דווקא שמתחילה הלוהו על מנת כן.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד ב] הא לא הלווהו על מנת כן לא. רבי זעירא רבי זעירא° אמר. אפילו לא הלוהו על מנת כן. חיליה דרבי זעירא רבי זעירא° מן הדא דתנן, בן לוי ג_מאשהיה חיב לישראל מעות ואמר לו הפרש עליהן מחלקי לא יהא גובה מאחרים מעשר ומפריש כנגד החוב שאין לוי עושה לוי. לא אמר אלא לא יהא גובה ומפריש, הא משלו מפריש אף על חוב שלא הלוהו מתחילה על מנת כן. תנן ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי, או שמא העשיר העני. לא גורסים שמא יעשיר העני. כי לזה כן חוששים. ותני כן. ג_מבהמלוה מעות את העני והעשיר, אין מפרישין עליהן. שאין מפרישין על האבוד. והמעות שנתן לעני קדם שהעשיר נחשבים אבודים וחייב ליתן מעשר עני לעניים אחרים. תנן ואם מתו צריך ליטול רשות מן היורשים. רבי חייה בר עוקבה רבי חייה בר עוקבה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, ביורשי כהונה ולויה היא מתניתא. אבל בעני אין לעני נחלה, ולא שייך ירושה של מעמד העניות. תני בר קפרא בר קפרא° אין לך אדם שאינו בא לידי מידה זו עניות אם לא הוא בנו. אם לא בנו בן בנו. תנן, מתו, צריך ליטול רשות מן היורשין. הדא אמרה שהלוה יכול הוא לחזור בו ולומר למלוה הא לך מעות שאני חייב לך, ומעכשיו תן לי את התרומה כמו קדם. המלוה מהו שיחזור בו? נישמעינה מן הדא דתנן, המלוה מעות את העני והעשיר, אין מפרישין עליהן. שאין מפרישין על האבוד, וזכה העני במה שיש בידו. הדא אמרה, ג_מגהמלוה אינו יכול לחזור בו. תנן, וצריך ליטול רשות מן היורשים. לית הדא פליגא על דרב רב (אמורא)°? דרב רב (אמורא)° אמר יורש כמשועבד. וכשם ג_מדשאין מלוה בעדים נגבית מן המשועבדין, כך אינה נגבית מן היורשין. ולמה כאן היורשים חייבים לפרוע את חוב אביהם? ג_מהפתר לה במלוה בשטר. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מלוה בעדים נגבית מן היורשין, ג_מוובלבד יורשין שירשו קרקע. כהדא. אילין ד°רב נחמיה רב נחמיה אשאלון לציבורייא פריטין  הלוו לציבור כסף לצדקה. להפריש עליהן מעשר עני בשביל חלק העניים שבתוכן. אתא עובדא קומי רבנין שהם באו לשאול האם הם צריכים לחוש שמא העשירו כל הציבור ולא יוכלו להפריש כנגדם אמרין. ליה לית ציבור כוליה עתר  עשיר. לית ציבור כוליה מיעני. ואין אתם צריכים לחשוש שמא לא יהיו שם עניים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

37 ג_לז מיי' פ ז' מהל' מעשר הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ז סעיף ה', סמ"ג עשין קלה :

38 ג_לח טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ז סעיף ז':

39 ג_לט מיי' פ ט' מהל' ביכורים הלכה ג':

40 ג_מ מיי' פ ז' מהל' מעשר הלכה ו':


[ע"ב]

41 ג_מא מיי' פ ו' מהל' מעשר הלכה כ':

42 ג_מב מיי' פ ז' מהל' מעשר הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ז סעיף ה':

43 ג_מג מיי' פ ז' מהל' מעשר הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ז סעיף ה':

44 ג_מד מיי' פי"א מהל' מלוה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ט סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ז סעיף א', סמ"ג עשין צד :

45 ג_מה מיי' פ י"א מהל' מלוה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ט סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ז סעיף א', סמ"ג עשין צד :

46 ג_מו מיי' פ ז' מהל' מעשר הלכה ז':


-----------------------------------דף יט[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין יט


ירושלמי גיטין, פרק ג, הלכה ח[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד א] מתני’: ג_מזהמניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות. מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני. מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. אם אבדו, הרי זה חושש מעת לעת, דברי °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בשלשה פרקים בודקין את היין. בקדים של מוצאי החג. ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים לבוסר:

גמ’: תנן, אם אבדו, הרי זה חושש מעת לעת, דברי °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנס רבי אלעזר בן אנטיגנס° בשם רבי אלעזר בן ינאי רבי אלעזר בן ינאי°. מזה שנאמר חושש מעת לעת ולא נאמר חושש עד מעת לעת, זאת אומרת, שאין לך מקולקל מעת לעת, אלא יום האחרון בלבד. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אין לך מתוקן מעת לעת, אלא יום ראשון בלבד. דתנינן תמן, מקווה שנמדד ונמצא חסר. כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות, עד שיודע שהיה כשר. אמר חיננא בריה דרב אסי בר ממל חיננא בריה דרב אסי בר ממל° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מתניתא דמקוואות מוציאה מדברי °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע. שהרי נאמר במשנה שאם אבדו הפירות שהניח להיות מעשר עליהן, הרי זה חושש מעת לעת דברי °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע. דמשמע שחושש רק למעת לעת של יום אחרון. תמן תנינן, הלוקח יין מבין הכותים בערב שבת ועומד בין השמשות ואין לו זמן לתקן את היין, אומר, שני לוגין שאני עתיד להפריש אחר השבת הרי הן תרומה, עשרה לוגין יהיו מעשר ראשון ותשעה מעשר שני, ומחלל את המעשר שני על מעות, ושותה בשבת ולמוצאי שבת מפריש. תני, ג_מח°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אוסרין, שמא תבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע. והדא מתניתא משנתנו לא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא וכ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? הרי לשיטתם צריך להיות אסור להניח פירות להיות מפריש עליהם שמא ירקבו. אמר רבי זעירה רבי זעירא°. תמן אם יבקע הנוד, למפרעה נתקלקלה, שנמצא שלא הפריש כלל. ברם הכא. אפילו נמצא שהחמיץ היין, מיכן והילך נקלקלו. ג_מטיין מגיתו. מפרישין עליו בחזקת שהוא יין טוב שלא החמיץ, עד ארבעים יום. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, עד הפרק הקרוב מאותם שלושה פרקים שמנו חכמים. אשכחת אמר. קולא וחומרא על °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. קולא וחומרא על רבנין. חומרא על °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאם בא עד הפרק ולא באו מ' יום אינו תורם, וקולא שאם באו מ' יום ולא בא הפרק תורם. חומרא על דרבנן שאם באו מ' יום ולא בא הפרק אינו תורם. וקולא שאם בא הפרק ולא באו מ' יום תורם. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בעי. הגיע ארבעים יום ולא בדק. והוא בחזקת יין טוב ונתעצל שנים שלשה ימים ובדק אחר מ”ג ימים ובא ומצאו חומץ. למפרעו הוא נעשה חומץ, או מיכן ולהבא? האם בסוף ארבעים יום בטלה חזקתו שהוא יין טוב והרי הוא בחזקת חומץ עד שיבדוק, או שאחר ארבעים יום הרי הוא ככל יין שאם נמצא חומץ נפסל רק כ”ד שעות אחרונות? מה נפק ביניהון? עבר ותרם. אין תימר למפרע נעשה חומץ, אין תרומתו תרומה. אין תימר מיכן ולהבא, תרומתו תרומה. בדק חבית להיות מפריש עליה והולך ובא ובדק לאחר זמן ומצאה חומץ. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שלשה ימים הראשונים מהבדיקה הראשונה, וודאי יין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד ב] ואחרונים חומץ. והאמצעים ספק. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. גם אני שמעתי מרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° כך, אבל רבי יוחנן רבי יוחנן° לא אמר כן. ג_נאלא שלשה הראשונים ודאי יין, מיכן ואילך ספק. מה ופליג? לא פליגי, מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בשמצאו חומץ דיהא חלש. שברור שרק עכשיו מתחיל להחמיץ. מה דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, בשמצאו חומץ ברור. ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. דתנינן תמן. ג_נאמחט שנמצאת חלודה או שבורה, טהורה. שאינה מקבלת טומאה כשהיא שבורה. ואם חזר ועשה ממנה כלי, טהור. ולא גוזרים טומאה ישנה, אם לא שידענו שנטמאה קדם שנשברה. תני, הניחה שיפה חלקה ושלמה ובא ומצאה חלודה וידוע שנגע בה טומאה רק לא ברור האם הייתה חלקה ושלמה כשנגע בה הטומאה ומקבלת טומאה. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שלשה הראשונים, ודאי טמאה. אחרונים טהורה. אמצעיים ספק. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, כך אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אבל רבי יוחנן רבי יוחנן° לא אמר כן אלא, שלשה ימים הראשונים ודאי טמאה, מכאן ואילך ספק. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אבא רבי אבא° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם כל רבנין דעלין לבי מדרשא. ביין ובמחט הלכה כרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר בשלוש פרקים בודקים את היין. רבי קריספא רבי קריספא° בעי. כל שנה ושנה הוא בודק בשלוש פרקים הללו. או רק בשנה הראשונה ובדיקה זו טובה לשלש שנים? נישמעינה מן הדא דתנן, המוכר יין לחבירו סתם, ג_נבחייב באחריותו עד החג. ממה שנותן אחריות עד החג אף ביין של יותר משנה משמע שאף בשנה השניה חוששים שרוח הקדים של מוצאי החג תקלקל את היין ולכן המוכר לא מתחייב יותר. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. תיפתר באילין בני גלילא. דאינון קטפין בתר קדמיתא אחרי רוח המזרחית דחגא. ולכן בשנה הראשונה היין לא נבדק האם הוא עומד ברוח קדים כזו, ולית את שמע מינה כלום. ויידא אמרה דא? דתני, ג_נגישן משל אשתקד ומיושן מן שלש שנים. מה שלא נתנו שיעור לשאר שנים נימר משום הדא מטעומיתה. דמשמע דכיון דטעים בג' שנים בג' פרקים, תו לא צריך לחוש לדבר, דאינו מחמיץ לעולם. הדא אמרה ישן חייב באחריותו שתי שנים. וחייב באחריותו עד החג. הדא אמרה בכל שנה ושנה הוא בודק. כיצד הוא בודק? בודק חבית אחת. וכולן תלויות בה? כל אחת ואחת הוא בודק. ואינה מחמיצות? אמר רבי שמי רבי שמי° אית בני נש מקשין על גרבא מלבר  חבית מבחוץ ואינון ידעין מה אית בה מלגיו:

הדרן עלך פרק כל גט

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_גיטין/פרק_שלישי&oldid=2816178"