ביאור:בראשית ד ט
בראשית ד ט: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ. וַיֹּאמֶר: לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד ט.
הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי[עריכה]
אֵי הֶבֶל אָחִיךָ[עריכה]
אלוהים נהג לשאול שאלות פשוטות וישירות, ללא רמז שהוא יודע מה קרה.
אלוהים נתן לקין הזדמנות להגיד את האמת או לשקר.
אָחִיךָ - זה כינוי חיבה לאח, או אפילו לאדם זר, כפי שיעקב אמר לרועים: "אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד). במקרה של קין היחסים ביניהם לא היו טובים, כלומר אלוהים רק קובע עובדה: 'הבל הוא אח שלך, אפילו אם אתה אוהב אותו או לא.'
לֹא יָדַעְתִּי[עריכה]
התשובה הזאת היא נכונה אם הבל היה בחיים והיה יכול לזוז. כל מה שקין יודע, זה איפה הוא ראה את הבל לאחרונה. אולם במקרה הזה, הבל היה מת ולא יכול לזוז מעצמו, כך שקין יודע איפה הוא נשאר לשכב על האדמה. אפילו אם חיות לקחו את הגופה, כי הדם נשאר ספוג במקום ההריגה.
קין משקר.
- אלוהים הוא שוטר ששואל אזרח, והאזרח משקר. השקר כשלעצמו זאת עבירה, ובנוסף במקרה הזה היא מעידה שקין מנסה להתחמק מאחריות ומודע שהוא עשה מעשה רע.
- אלוהים הוא שופט, הן בהמשך אלוהים פוסק את עונשו של קין. חוקי חמורבי מספר 3 קובע: "אם איש שיקר, במשפט של חיים ומות - הוא יומת." אולם כאן הבל כבר מת, כך שהשקר של קין לא יביא למוות נוסף. לפי עשרת הדברות "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ יב), וכך כאשר אלוהים אמר שהבל הוא אחיו של קין, הבל נעשה "רֵעֲךָ" והוא עבר על העבירה הזאת. אבל השקר הזה אינו משמעותי למצבו של הבל המת, זה רק עלבון לשופט.
כאן קין היה צריך להפסיק לדבר. הוא כבר אמר שהוא לא יודע ואין צורך להוסיף דבר - כל המוסיף גורע.
כל תוספת רק תחמיר את מצבו, או תוכיח שהוא יודע משהו.
הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי[עריכה]
קין מתריס נגד אלוהים: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי".
- קין מוחה שאלוהים דורש ממנו לדעת איפה הבל. קין מצהיר: שהבל הוא איש חופשי ויכול לנוע כרצונו, ושקין לא לקח על עצמו את האחריות לשמור או להגן עליו. ההצהרה הזאת היא נכונה אם קין לא היה הורג את הבל בשדה. קין לא היה חייב לשמור על הבל, אבל ההצהרה הזאת היא הכנה לשאלות שיבואו לאחר שגופתו המתה של הבל תמצא, וכך קין טוען שהוא לא יודע ולא הרג, כי הוא לא שומר של אחיו.
- קין מאשים את אלוהים, שאלוהים גרם שקין יכעס כאשר הוא לא שעה למנחתו (ביאור:בראשית ד ה), ידע מה הוא חושב כשהזהיר אותו: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ" (ביאור:בראשית ד ז), ונכשל בתפקידו כשוטר או שופט, ולא שמר על הבל. קין אומר: 'אני לא השומר שלו, אבל אתה כן השומר שלו - אתה שופט כל הארץ.' בצורה זאת קין מסיר אחריות מעצמו, "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (ביאור:בראשית ח כא). אלוהים מודע לטענה הזאת ולכן הוא מיד עונה לו: "מֶה עָשִׂיתָ. קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י) - 'אתה עשית, לא אני.'
אלוהים העניק חופש בחירה לבני האדם, והנה אנו מיד רואים איך בני האדם ישתמשו בכוחם. התאוה לכוח היתה מעבר ליכולתו של קין למשול ביצר הרע שלו. כך עד היום אנשים שואפים לשליטה באנשים אחרים וברכושם. חוקים רבים נכתבו. אנשים רבים הוענשו, ובכל זאת בני האדם ממשיכים לפגוע באחרים ומקווים להתחמק מאחריות. אלוהים נשאר כצופה. הוא לא השומר שלנו!
באמצעים טכניים, שליטה אכזרית והריגה המונית, אנחנו יכולים לחסל את הפשע בעולם, אם נקח מאנשים את חופש הבחירה, אבל אז נהפוך לנמלים, ולא נדע את גדולת אלוהים.
- דרך אלוהים היא להשאיר לנו את חופש הבחירה, אבל ללמד אותנו צדק ומשפט.