קטגוריה:תהלים כז ד

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף תהלים כז ד)
<< | ספר תהלים • פרק כ"ז • פסוק ד' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:    אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו

המהדורה המנוקדת:    אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

המהדורה המוטעמת:   

אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵאֵת־יְהֹוָה֮
  אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ
שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הֹוָה כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י
  לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם־יְ֝הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵֽיכָלֽוֹ׃

המהדורה הדקדוקית:   

אַחַ֤ת׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽ/אֵת־יְהוָה֮ אוֹתָ֪/הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣/י בְּ/בֵית־יְ֭הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑/י לַ/חֲז֥וֹת בְּ/נֹֽעַם־יְ֝הוָ֗ה וּ/לְ/בַקֵּ֥ר בְּ/הֵיכָלֽ/וֹ׃


תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג תהלים · כז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵאֵת־יְהֹוָה֮
  אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ
שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הֹוָה כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י
  לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם־יְ֝הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵֽיכָלֽוֹ׃


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ולבקר בהיכלו" - ליראות שם בכל בקר ובקר כך פירשו דונש ומנחם חברו עם לא יבקר בין טוב לרע (ויקרא כ"ו) אבל דונש פתר לשון בוקר

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אחת - נראה לי כי זה המזמור חברו דוד באחרית ימיו כאשר נשבעו אנשיו: לא תבא עמנו למלחמה כאשר אפרש במזמור נאם ה' לאדוני.

לחזות בנועם ה' - שיתגלו לו סודות ממעשה הבורא שלא ירעם ע"כ.

ולבקר בהיכלו - כמו לא יבקר בין טוב לרע והטעם שהכהנים היושבים תמיד בבית ילמדוהו וירוהו.

ויש אומרים: לבקר - ללכת בכל בקר ובקר בהיכל השם, כמו: השכם והערב.

רד"ק

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אחת שאלתי מאת-יהוה אמר: אמת היא כי בבטחי בו כי הוא יצילני מכל צרה; אף על פי כן שאלה אחת אני שואל ממנו.

וכפל הענין עוד ואמר: אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי להודיע כי בכל לבו מבקש אותה להשקיטו מהמלחמות אף על פי שהוא בוטח שהאל יצילנו מכל נזק אף על פי כן לבו טרוד בהם ומתעסק בצרכי הוף ואין לו פנאי להתעסק בצרכי הנפש.

ושאל מאת יי' שישקיטהו מן המלחמות שלא יצטרך להתעסק בהן כדי שיהיה גופו ולבו פנוי לשבת בבית יי'.

והוא הבית שהיה שם הארון עם הנביאים והחסידים, ואשר שם הכהנים והלוים כמו אסף ואחיו ושאר יראי יי' העומדים שם להתעסק עמהם בעבודת אלהים בצרכי הנפש; וזהו: לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: שיהיה לו פנאי לבקר תמיד בהיכלו והוא הבית שהיה בו הארון.

או פרושו: בשמים כמו שאמר בנעם יי', כלומר שיהיה לו פנאי לבקר ולחפש בשכלים הנפרדים שהם מלאכי שמים אשר הנפש גזורה מהם ואליהם תשוב בהיכלו.

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"ולבקר" - לדרוש בהיכלו בדבר מצות ה'

"לחזות" - לראות בנעימות תורת ה'

"שבתי" - שאשב בבית ה' טוב לי מללכת למלחמה ולנצח 

מצודת ציון

"ולבקר" - ולדרוש כמו לא יבקר (ויקרא י"ג)

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אחת שאלתי מאת ה'", איני שואל דברים רבים לפי התחדש הצרכים, שיתחדש לכל אדם בכל עת שאלה אחרת, רפואה, מזונות, הצלה מהאויב וכדומה, רק שאלה אחת שאלתי בעבר, "ואותה אבקש" תמיד בעתיד, כי בשאלה זו כלולים כל השאלות, והוא "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", השאלה ששאלתי אודות שבתי בבית ה' רק אותה אבקש, שעל ידה אגיע לכל הצרכים הפרטיים, גם ר"ל שלא שאל שאלה זאת כדי שעל ידי זה ישיג תכליתים אחרים, דהיינו שלא כיון בשאלתו שישב בבית ה' שעי"ז ינצל מאויביו וימצא כל צרכיו, שא"כ השאלה אינה הבקשה, כי בקשת לבו הוא שימצא צרכיו הגם ששאלת פיו הוא שבתו בבית ה', רק ששאלה זאת היא עצמה הבקשה, והוא גוף התכלית הנרצה אצלו, ועז"א "אחת שאלתי" וגם "אותה אבקש" שהוא ג"כ הבקשה, כי מה שאשאל "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", הוא על הכוונה כדי "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", ואין בלבי כונה אחרת, כי מה שימצא ע"י זה גם יתר הצרכים הם ג"כ ישיבו אמצעים אל התכלית הזה, ר"ל שמה שע"י שישב בבית ה' ינצל מאויבים ומעיקים וימצא כל צרכיו, עי"כ יהיה לבו פנוי לישב בבית ה' תמיד שהוא התכלית העקרי אצלו:

ביאור המילות

"שאלתי אבקש". הבקשה היא מה שחפץ בלבו, מבקשי ה', בקשו צדק, בקש קהלת למצוא דברי חפץ, עיין מה שפירשתי בפירושי מגלת אסתר על מה שאלתך ומה בקשתך:

"בבית ה', בהיכלו". ההיכל פנימי מן הבית (כנ"ל ה' ח').

"ולבקר". מענין דרישה, או רצונו לומר בכל בקר:
 

<< · מ"ג תהלים · כז · ד · >>



ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה




אחת שאלתי מאת ה'

גם כשאדם מוקף בצרות ועמוס בבעיות, הוא צריך לזכור מה המטרה העיקרית שאליה הוא שואף:

(תהלים כז ד): "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"

בתחילת הפרק מתאר דוד אויבים המתקרבים אליו כדי לאכול את בשרו, חונים סביבו ונלחמים בו. אך גם כשגופו נמצא בתוך סערת המלחמה, נשמתו נמצאת בעולם אחר -

אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש = יש רק בקשה אחת שמעניינת אותי וחשובה לי, יש רק דבר אחד שאותו אני רוצה יותר מכל - שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' - לשבת בבית המקדש ולהיות קרוב אל ה' כל ימיי: " "איני שואל דברים רבים לפי התחדש הצרכים, שיתחדש לכל אדם בכל עת שאלה אחרת - רפואה, מזונות, הצלה מהאויב וכדומה - רק שאלה אחת שאלתי בעבר, ואותה אבקש תמיד בעתיד, כי בשאלה זו כלולים כל השאלות... על-ידה אגיע לכל הצרכים הפרטיים..." " (מלבי"ם) .

ואפשר לפרש:

אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש = הבקשה שלי היא "אחת": אני מבקש מה' שייתן לי אחדות בנשמה, שלא יהיה פיצול ושלא יהיו סתירות בנפשי; שייתן לנו אחדות בעם ישראל, שלא יהיו מחנות שנלחמים ואוכלים זה את זה. כדי להגיע לזה, אני מבקש לשבת בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' , כי רק הקשר עם ה', שהוא האחד והיחיד, מביא את הנפש ואת העולם לאחדות (ע"פ גליה) .

ביקר = בדק וחקר ( רש"י על-פי מנחם) ; ויש שפירשו: ביקר = בא בכל בוקר (רש"י על-פי דונש) .   ולבקר בהיכלו = אני מבקש שתהיה לי היכולת לבוא אל היכל ה' בכל בוקר, לשבת שם ולעסוק בתורה בעיון - לבדוק ולחקור את דבר ה' (רס"ג, מצודות) .

גם בסערת המלחמה, דוד עדיין לא מבקש מה' שיציל אותו מהאויבים; לפני כן, הוא מבקש ממנו שיציל אותו משקיעה בעולם החומר. הוא מבקש:

  • לשבת בבית ה' - בגופו,
  • לחזות בנועם ה' - להיות מחובר אל ה' ברגשותיו,
  • ולבקר בהיכלו - לעסוק בדבר ה' בשכלו.

הוא מבקש לשמור תמיד על קשר עם ה'; לא לתת לעולם החומר לשטוף ולאטום את עולם הרוח והשכל. זו הבקשה מספר אחת של איש עובד ה'.

מקורות ופירושים נוספים

מה הקשר בין מלחמה לבין בית ה'?

בפסוקים הקודמים מתאר המשורר מלחמה קשה, (תהלים כז ב): "בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי, צרי ואיבי לי - המה כשלו ונפלו. אם תחנה עלי מחנה, לא יירא לבי; אם תקום עלי מלחמה, בזאת אני בוטח". בפסוק שלנו הוא עושה מעבר חד, ומציין שהוא רוצה לשבת בבית ה'. מה הקשר?

1. ייתכן שהפסוק שלנו נועד להדגיש עד כמה הוא בוטח בה': "אני ממש לא מתרגש מהמלחמה, זה לא מעניין אותי ולא מטריד אותי, אני בטוח שה' יעזור לי לנצח; אני כבר חושב על היום שאחרי הנצחון, שבו אזכה לשבת בבית ה'".

2. ייתכן שהפסוקים הקודמים נועדו להדגיש עד כמה חשוב לו לשבת בבית ה': "שלא תחשבו שאני רוצה לשבת בבית ה' מתוך פחד, כדי לברוח מאויבים, שהרי אני בטוח שאויבי ייכשלו וייפלו! אני רוצה לשבת בבית ה' רק מסיבה אחת - כדי לחזות בנועם ה'": " "שאשב בבית ה' טוב לי מללכת למלחמה ולנצח!" " ( מצודות ) .

3. לדוד היו, בנוסף לאויבים מחוץ שרצו לאכול את בשרו , גם אויבים מבית - כגון אבשלום שהיה שאר בשרו . מלחמת האזרחים שהתחוללה בעם ישראל נבעה מכוחות הפירוד והריחוק מה'. דוד מבקש, בשם כל עם ישראל, שיזכה לשבת בבית המקדש ולדבוק בה', ואז ממילא תהיה אחדות ולא יהיה צורך במלחמות (ע"פ גליה) .

גם בספר שמואל מתוארים שני רצונותיו של דוד - מצד אחד הרצון לנצח את אויביו הרוצים להרגו, ומצד שני התשוקה לחזור לירושלים אל בית ה', (שמואל ב טו כה): "ויאמר המלך לצדוק 'השב את ארון האלהים העיר; אם אמצא חן בעיני ה', והשבני והראני אתו ואת נוהו'". " "מזמורנו משלים אפוא את המסופר בספר שמואל. שם מובא התיאור המעשי, החיצוני, של בריחתו של דוד ושל מאמציו לחזור לירושלים. דוד בורח למחניים , עורך מחדש את צבאו וחוזר ככובש לירושלים לאחר מפלת המורדים ומות אבשלום. כאן, בתהלים, מתגלים לנו מסתרי לבבו, המאבק הפנימי בנפשו המביא אותו למאבק הצבאי הגלוי, האמונה, התקוה, והתפילה לחזור אל בית ה'" " ( הורני ה' דרכך / אברהם ישראל שריר ) .

4. כדי שהאדם יהיה ראוי לשבת בבית ה' ולהשיג השגות רוחניות, הוא צריך להתאמץ, וזה כולל בין השאר גם לצאת למלחמה, להפיץ את כבוד ה' בעולם. דוד מדגיש, שכל מטרתו במלחמותיו היא לעבוד את ה' כך שיהיה ראוי לחזות בנועם ה' .

המלחמה מביאה את דוד לאמונה בגדלות הבורא, שעזר לו לנצח. כשדוד מרחיב את ממלכתו, הוא זוכה לראות צדדים נוספים במציאות ה', דרך כיבושיו הארציים והרוחניים. הישיבה בבית ה' היא גם השבה - דוד משיב את לב בני האדם אל ה', וה' משיב לו בתובנות והשגות רוחניות שהוא השיג תוך כדי מלחמה, בראיית מציאות ה' בבריאה (ע"פ גליה) .

5. ייתכן שהמלחמה, המתוארת בפסוקים הקודמים, היא בעיקרה מלחמה רוחנית - מלחמה נגד אויבים המקטרגים על עם ישראל, ולכן הדרך לנצח אותם היא לשבת בבית ה': " "בתחילת הפרק מתוארים יראה ופחד שדוד גובר עליהם מכוח אמונתו בה'... ופתאום במעבר חד עובר דוד לספר על כיסופיו המיוחדים לה'... משאלת לב זו עומדת לכאורה כשאיפה בפני עצמה שאינה קשורה למצוקה ולמלחמה שמתוארות לפניה. יתרה מכך - לכאורה יש כאן מעין "בריחה" מהמלחמה הנקרית לרגלי דוד, ומציאת מסתור ומקלט תחת סוכת ה' ואהלו... וכי זו דרכו של דוד לברוח מפני אויביו ולהסתתר בשאיפות רוחניות מתבדלות? האם זהו ד" "וד האומר "ארדוף אויבי ואשמידם", הלוחם "מלחמות ה'" בעוז ובגבורה? ..."

"דוד נמצא במצוקה. חז"ל מבארים שהמרעים הבאים לאכול את בשרו, הם המקטרגים הגדולים על ישראל, המשווים אותו לאומות העולם... דוד מתאר את בטחונו בה', שיעזור לו מול קטרוג זה על עם ישראל, בהיות ה' אורו וישעו, מעוזו ומבטחו. הסיבה לבטחונו של דוד היא בכך שישנה דרך סלולה, יש נתיב אותו הורה משה ובעקבותיו צעדו הכהנים הגדולים. "בזאת אני בוטח" - "בזאת יבוא אהרון אל הקודש" - הבטחון לפי הבנת חז"ל הוא סדר העבודה הפנימית של הכהן הגדול או מנהיג הדור, שמכוחו נושע הכלל כולו..."

"דוד אינו בורח מהמערכה כאשר הוא עולה אל בית ה', ומסתתר מפני הקרב בהיכלו, כפי שמשה אינו זונח את עמו כאשר הוא יוצא מחוץ למחנה. דוד יודע, שתפקיד המנהיג בעת משבר הוא לעלות בקודש אל שיאים נעלים של בקשת ה' וקרבת אלוקים, לבקש רוממות השגה, בכך לנצח את המאבק ולזכות בכפרה. דווקא בהיותו בצור ובאוהל יגבר על המקטרגים: "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי". מתחזק הוא להתאמץ להמשיך ולבקש את פני ה' ואת דרכיו, כי בכך תלויה ישועת עם ישראל כולו." " ( דרכי תשובה דוד המלך בעקבות משה רבנו / אירית לוין ) .

6. ולענ"ד, הניגוד החד בין הפסוקים ממחיש את הניגוד שנמצא בתוך נפשו של המשורר, הנעה בין עולם החומר לבין עולם הרוח, "רצוא ושוב", בין הרצון לנצח במלחמה מול אויבים בשר ודם לבין הרצון לעזוב את הכל ולבקר בבית ה'. 

לשבת כל החיים או רק לבוא לבקר?

מצד אחד, המשורר מבקש לשבת בבית ה' באופן קבוע, "כל ימי חיי"; מצד שני, הוא מבקש "לבקר בהיכלו", רק לבוא להתארח מדי פעם. איך זה מסתדר?

1. אפשר לפרש, שיש הבדל בין בית ה' לבין היכלו :

  • בית ה' הוא ארץ ישראל, (דברים יא יב): "ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"( פירוט ). דוד שואף לגור כל חייו בארץ ישראל, ושלא יצטרך לצאת ממנה לעולם. דוד קילל את האנשים שגרמו לו לברוח מארץ ישראל בימי שאול, (שמואל א כו יט): "ואם בני האדם - ארורים הם לפני ה', כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים".
  • היכלו הוא בית המקדש. דוד כמובן לא יכול ולא רוצה להיות כל ימיו במקדש, הרי הוא מלך, ומלך צריך לצאת ולהסתובב בממלכה; אבל הוא רוצה שתמיד תהיה לו האפשרות לבקר בהיכלו .

2. אפשר לדרוש, שהבקשה הראשונה מתייחסת לגוף והשניה לרגש: דוד רוצה לשבת בבית ה' בגופו כל ימי חייו, אבל הוא רוצה להרגיש כל הזמן את אותה התרגשות והתלהבות של אדם שבא רק לבקר בהיכלו (ע"פ הרב חנן פורת) .

3. ועל-פי הפשט, בלשון המקרא, הפועל לבקר מציין בדיקה וחקירה , שלא כמו בלשון ימינו. המשורר רוצה לשבת בבית ה' כל ימי חייו , כדי לבקר - לבדוק ולחקור - ללמוד בעיון את דבר ה', בהיכלו .

משאלה אחת בלבד

משאלתו היחידה של דוד, לשבת בבית ה' כל ימי חייו, נזכרת גם בפרק כג, (תהלים כג ו): "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים".

גם שלמה, בנו של דוד, היה במצב שבו יכל לבקש בקשות רבות מאת ה', וגם הוא בחר בקשה אחת בלבד - (מלכים א ג ט): "ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע , כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה".

הבקשות שונות אך יש קשר ביניהן, שהרי בית המשפט העליון של עם ישראל נמצא בלשכת הגזית שבבית המקדש, כך שאדם העוסק במשפט זוכה גם לשבת בבית ה' כל ימי חייו.

שאל - ביקש

ע"פ מלבי"ם, שאלה היא בפה ובקשה היא בלב; לפי זה, המשורר מעיד על עצמו, אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש - השאלה בפה זהה לבקשה בלב: " "רוצה לומר, שלא שאל שאלה זאת כדי שעל-ידי-זה ישיג תכליתים אחרים, דהיינו, שלא כיוון בשאלתו... שעל-ידי זה יינצל מאויביו וימצא כל צרכיו, שאילו היה כן, השאלה אינה הבקשה... רק ששאלה זאת היא עצמה הבקשה , והוא גוף התכלית הנרצה אצלו..." "

אולם, הבחנה זו אינה חד-משמעית; ראו:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

" "וכשתסתכל בדבר תראה, כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר ואני קרבת אלקים לי טוב , ואומר אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' , כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה." " ( מסילת ישרים א )
Yeshiva.org.il- 'אחת שאלתי' - בלי עירבובים : בחודש אלול אנו אומרים פעמיים ביום (תהילים כ"ז): " אחת שאלתי מאת ה ' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו". יש בקשה: "אחת שאלתי", ... ( cache )


מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-09-07.





ויקי על הפרק

באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:תהלים_כז_ד&oldid=323826"