מועצת לשכת שירות התעסוקה למקצוע מסויים או לסוג מקצועות שלדעת שר העבודה רצוי כי יהיו מיוצגים בה הממשלה ומוסדות ציבוריים אחרים הנוגעים לאותו מקצוע או לאותו סוג מקצועות, תהיה מורכבת מנציגי ממשלה, מוסדות כאמור, עובדים ומעבידים – הכל כפי שיקבע השר לאחר התיעצות במועצת השירות – ובלבד שנציגי העובדים והמעבידים יהוו רוב.

3.

מינוי יו״ר מועצת לשכה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

יושב ראש מועצת לשכת שירות התעסוקה יתמנה על ידי שר העבודה לאחר התיעצות במועצת השירות.

4.

מינוי נציגי עובדים ומעבידים [תיקון: ס״ח תשל״ז]

נציגי העובדים במועצת לשכת שירות התעסוקה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים בתחום שפוטה של לשכת שירות התעסוקה, ונציגי המעבידים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים בתחום שפוטה של הלשכה ונוגעים בדבר.

5.

מספר חברי מועצת לשכה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

מספר חבריה של מועצת לשכת שירות התעסוקה יהיה:

(1)

במועצת לשכת שירות התעסוקה שליד לשכות העבודה ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה – 31;

(2)

במועצת לשכת שירות התעסוקה שליד לשכות עבודה אחרות – לא פחות מ־11 ולא יותר מ־21.

6.

סמכות מועצת לשכת שירות התעסוקה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

מועצת לשכת שירות התעסוקה –

(1)

תדון באותן בעיות התעסוקה שבתחום שיפוטה של הלשכה שהן בסמכות שירות התעסוקה;

(2)

תדון בפעולות לשכת שירות התעסוקה ותעביר את הערותיה למינהלת הלשכה;

(3)

רשאית לדרוש ולקבל דינים וחשבונות מאת מינהלת לשכת שירות התעסוקה על פעולות הלשכה ולהעביר הערותיה למועצת השירות.

7.

ועדות לעניני מינהל והשמה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

מועצת לשכת שירות התעסוקה שליד לשכות שירות התעסוקה ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה תמנה מבין חבריה ועדה לארגון ומינהל וועדה לעניני השמה שתהיינה מורכבות כדוגמת הוועדות המקבילות ליד מועצת השירות, בשינויים שהענין מחייבם.

8.

תקופת כהונה

תקופת כהונתה של מועצת לשכה היא שלוש שנים מהיום שנתמנתה, אך מותר למנותה מחדש.

9.

פזור מועצת לשכה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

שר העבודה רשאי, לאחר התיעצות במועצת השירות, לפזר מועצת לשכת שירות התעסוקה לפני תום תקופת כהונתה ולמנות מועצה אחרת במקומה, אם לדעתו אין היא ממלאה תפקידיה כראוי.

10.

הפקעת חברות במועצת לשכת שירות התעסוקה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

חברות במועצת לשכת שירות התעסוקה תחדל אף תוך תקופת כהונתה של המועצה בכל אחד מאלה:

(1)

מונה חבר אחר במקומו, על פי בקשת ארגון העובדים שחבר מועצה – נציג עובדים – חבר בו או על פי בקשת ארגון מעבידים שאתו התיעצו במינוי חבר – נציג מעבידים;

(2)

שר העבודה העביר חבר המועצה מכהונתו על פי המלצת המועצה בגלל אי־מילוי תפקידיו כחבר המועצה;

(3)

עם התפטרותו של חבר המועצה בהודעה בכתב ליושב ראש המועצה.

11.

כשרות פעולות [תיקון: ס״ח תשל״ז]

תום תקופת הכהונה, חסר במספר חברים או פסול במינוי כשלעצמם לא יפגעו בכשרות פעולה של מועצת לשכת שירות התעסוקה.

12.

משרות ניהול בלשכת שירות התעסוקה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

משרות ניהול בלשכת שירות התעסוקה לענין סעיף 30 לחוק הן –

(1)

עוזר למנהל הלשכה לעניני השמה;

(2)

עוזר למנהל הלשכה לעניני מינהל, במידה ונתמנו נושאי משרות אלה.

[תיקון: ס״ח תשל״ז]

פרק ב: פעולות לשכת שירות התעסוקה

13.

רישום דורשי עבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

המבקש להירשם כדורש עבודה יבוא ללשכת שירות התעסוקה שבתחום שיפוטה מקום מגוריו הנקוב בתעודת הזהות, ימסור פרטים ויציג מסמכים, הכל כדרוש לקביעת מקצועו ותורו לשליחה לעבודה ולקביעת יתר הנתונים הדרושים לשליחתו לעבודה. כן חייב הרשום כדורש עבודה להודיע על כל שינוי שחל בפרטים כאמור.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ירשם תושב ארעי באחת מלשכות שירות התעסוקה ירושלים, תל־אביב־יפו, חיפה בלבד ויופנה לפי בקשתו ללשכה אחרת.

14.

רישום לפי מקצועות [תיקון: ס״ח תשל״ז]

הפנקסים, הרשימות או הכרטיסיות המתנהלים בלשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה יהיו לפי מקצועות ראשיים או מקצועות משנה לסוגיהם.

15.

קביעת כושר עבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

סבור מנהל לשכת שירות התעסוקה או מי שנקבע לכך על ידו שמצבו הגופני או הנפשי של פלוני המבקש להירשם בלשכה או הרשום בלשכה כדורש עבודה יש בהם כדי להגביל את כושר עבודתו, או שהמבקש להירשם כדורש עבודה טוען כן – יופנה האיש לוועדה לקביעת כושר עבודה.

(ב)

הוועדה לקביעת כושר עבודה תקבע את כושר עבודתו של מי שהופנה אליה כאמור מבחינת מצבו הגופני או הנפשי בשים לב למקצועו או לשטח העבודה בו הוא עתיד לעבוד, והלשכה תפעל בכל הנוגע לרישום ולשליחה לעבודה לפי ממצאי הוועדה.

(ג)

”ועדה לקביעת כושר עבודה“ – ועדה של שלושה, היינו – מנהל לשכת שירות התעסוקה או מי שנקבע לכך על ידי מינהלת השירות – יושב ראש; רופא שנתמנה על ידי מינהלת השירות; ומי שנקבע על ידי מינהלת השירות כיועץ תעסוקתי לוועדה.

16.

אי התיצבות בפני ועדה לקביעת כושר עבודה

מי שהופנה לוועדה לקביעת כושר עבודה ולא התיצב במועד ובמקום שנדרש או שלא עשה את כל המוטל עליו על מנת לאפשר לוועדה וכן לחבריה למלא את התפקיד המוטל עליהם, רשאית הלשכה לא לשלחו לעבודה כל עוד לא התיצב או עשה את המוטל עליו כאמור ובלבד שההתיצבות והבדיקה לא יחייבוהו בכל תשלום.

17.

הזמנת עובדים

הודעה הנמסרת לפי סעיף 36 לחוק על ידי מי שזקוק לעובד תכלול תיאור מפורט של התפקיד שלמילואו נדרש העובד.

18.

רישום הזמנות לעובדים

הודעות לפי סעיף 36 לחוק יירשמו בפנקס הזמנות לפי סדר קבלתן; על־פי בקשת מוסר ההודעה יינתן לו אישור בכתב על הודעתו, בהתאם לרשום בפנקס ההזמנות.

19.

תור לשליחה לעבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

לשכת שירות התעסוקה תשלח דורשי עבודה המתאימים לעבודה שלביצועה זקוקים לעובד מתוך רשימת התור שתערך בעיקר בהתאם לעקרונות אלה, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנון זה –

(1)

המצב המשפחתי;

(2)

משך חוסר עבודה.

19א.

עבודת לילה של אשה [תיקון: לא פורסם]

לא תשלח לשכת שירות התעסוקה דורשת עבודה למקום עבודה שבו היא נדרשת לעבוד בלילה, אם דורשת העבודה הודיעה למנהל הלשכה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; לענין סעיף זה, ”לילה“ כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק עבודת נשים, תשי״ד–1954.

20.

קביעת חוסר עבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

הרשום כדורש עבודה (להלן – דורש עבודה) שאין לו הכנסה מעסק או ממשלח יד והתובע קביעת מקומו בתור לשליחה לעבודה בשל משך היותו מחוסר עבודה (להלן – מחוסר עבודה) יתייצב בלשכת שירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו למתן סידורי עבודה באותו מדור. התייצב כאמור ולא נשלח לעבודה יראו לענין עריכת התור לשליחה לעבודה את הימים שבהם לא נשלח לעבודה כימי חוסר עבודה.

21.

אי התיצבות לשליחה לעבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

מחוסר עבודה שלא התיצב כאמור בסעיף 20, ללא סיבה סבירה, יראו לענין עריכת התור לשליחה לעבודה את הימים שבין התיצבותו האחרונה לבין התיצבותו הקודמת בימים בהם עבד.

”סיבה סבירה“ – סיבה שלדעת מנהל לשכת שירות התעסוקה מצדיקה – לפי הנהוג ביחסי עבודה תקינים – העדרות מעבודה.

22.

נקודות התור

לשם עריכת התור כאמור בסעיף 19 יזוכה דורש עבודה בנקודות בהתאם לאמור בסעיפים 23 ו־25.

23.

נקודות בשל מצב משפחתי

(א)

מספר הנקודות בהן יזוכה דורש עבודה בשל מצבו המשפחתי הוא –

(1)

אין תלויים בו או שתלוי בו אדם אחד בלבד – 4 נקודות

(2)

תלויים בו 2 אנשים – 5 נקודות

(3)

תלויים בו 3 אנשים – 6 נקודות

(4)

תלויים בו 4 או 5 אנשים – 7 נקודות

(5)

תלויים בו 6 או יותר – 8 נקודות

(ב)

מספר הנקודות בהן תזוכה דורשת עבודה בשל מצבה המשפחתי הוא –

(1)

אין תלויים בה והיא גרה אצל הוריה או עם בעלה – 4 נקודות

(2)

אין תלויים בה והיא גרה לבד – 5 נקודות

(3)

תלוי בה אדם אחד בלבד – 6 נקודות

(4)

תלויים בה שני אנשים – 7 נקודות

(5)

תלויים בה שלושה אנשים – 8 נקודות

24.

תלויים

אלה הם בגדר תלויים בדורש עבודה לענין סעיף 23 –

(1)

אשתו של מחוסר עבודה שאינה עובדת אלא במשק ביתה;

(2)

בעלה של מחוסרת עבודה שאינו מסוגל לעבודה וכלכלתו עליה בלבד;

(3)

ילד של דורש עבודה שהוא ראש משפחה, לרבות ילד חורג או ילד מאומץ עד גיל 18 שנה שאין לו הכנסה מעבודה, וכן ילד שלמעלה מגיל 18 שנה שאינו מסוגל לעבודה וכלכלתו על מחוסר העבודה בלבד;

(4)

הורה או הורה של בן זוגו הנמצא בישראל שאין לו הכנסה משלו ואין לו ילד אחר העובד או בעל הכנסה;

(5)

אחיו או אחותו או אחיו או אחותו של בן־זוגו שלא מלאו לו 18 שנה, הנמצא בישראל ושפרנסתו עליו בלבד.

25.

נקודות בשל משך חוסר עבודה

מחוסר עבודה יזוכה בשל כל ששה ימים בהם היה מחוסר עבודה במספר נקודות נוספות השווה למספר הנקודות להן הוא זכאי לפי סעיף 23.

26.

חישוב משך חוסר עבודה

לענין זיכוי בנקודות בשל חוסר עבודה יובאו בחשבון רק ששה החודשים האחרונים שלפני החודש השוטף; מי שנרשם כדורש עבודה בחודש פלוני לא יזוכה בנקודות בשל חוסר עבודה לאותו חודש ואם הוא נרשם כאמור אחרי היום ה־27 לחודש לא יזוכה גם לחודש שלאחריו.

27.

סירוב לקבל עבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

נמנע מחוסר עבודה מלקבל עבודה שהוצעה לו על ידי לשכת שירות התעסוקה או שקיבל העבודה ומרצונו הוא חדל לעבוד בטרם עברו 12 יום מאז התחיל לעבוד, הכל ללא נימוק שהוא לדעת מנהל הלשכה סביר, רואים אותו לענין קביעת התור כאילו עבד ששה ימים, או כאילו עבד ששה ימים נוספים, הכל לפי הענין. היתה העבודה שהוצעה כאמור לתקופה מסוימת או עבודה שמבחינת אופיה היא לתקופה מסויימת רואים אותו לענין קביעת התור כאילו עבד חודש או כל אותה התקופה, הכל לפי התקופה הקצרה יותר.

28.

שמירת התור [תיקון: ס״ח תשל״ז]

דורש עבודה הרשום בתור לעבודה מקצועית לא יפסיד את תורו כאמור בשל עבודה בעבודה שאינה מקצועית אליה נשלח על ידי לשכת שירות התעסוקה.

29.

עדיפויות [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

לשכת שירות התעסוקה תשלח לעבודה מחוץ לתור:

(1)

עולה – במשך שנה אחת מהיום שעלה לישראל;

(2)

חייל משוחרר משירות סדיר – במשך שנה אחת מיום שחרורו;

לעניין זה, ”שירות סדיר“ – שירות לפי פרק שלישי לחוק שירות הבטחון, תשי״ט–1959 (נוסח משולב);

(3)

מוגבל בכושר עבודתו – לעבודה שהוא מתאים לה לפי ממצאי הוועדה לקביעת כושר עבודה;

(4)

דורש עבודה שהוא בן 50 ומעלה; להוציא דורש עבודה כאמור שיש לו הכנסה ממקור כלשהו, שאינה קטנה ממענק הזקנה המשתלם מקרן מענקי זקנה או מקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(5)

מי שהיה עובד 20 שנה לפחות בעבודת כפיים בארץ וב־3 השנים האחרונות היה רשום בלשכה ולא עבד במקום עבודה אחד ברציפות 6 חודשים לפחות – לעבודה שמבחינת המפעל או מקום העבודה בו זקוקים לעובד היא קבועה, וועדה המורכבת מ־3 חברי מועצת לשכת שירות התעסוקה, שתקרא הוועדה לותיקים, תקבע לפי שיקול דעתה את זכותו לעדיפות ואת מידת העדיפות;

(6)

מי שלפי הוראות חיקוק מנוע מסיבת מצב בריאותו מלהמשיך לעבוד בעבודה בה הוא עבד;

(7)

בני משפחה של שותף – במפעל השותפות; ”בני משפחה“ – כמשמעותם בתקנות שירות התעסוקה (פטור מזיקה ללשכת שירות התעסוקה לגבי בני משפחה), תש״ך–1960;

(8)

חבר או בני משפחה של חבר בחברה פרטית הרשומה לפי פקודת החברות שהשליטה עליה – כמשמעותה בסעיף 26 לפקודת מס הכנסה, 1947 – נתונה בידי חמישה בני אדם לכל היותר ומספר חבריה אינו עולה על 10 – במפעל החברה;

”בני משפחה“ – כמשמעותם בתקנות שירות התעסוקה (פטור מזיקה ללשכת שירות התעסוקה לגבי בני משפחה), תש״ך–1960.

(ב)

בעלי זכות עדיפות לפי סעיף משנה (א)(1) עד (8) בינם לבין עצמם יחולו עליהם הוראות הסעיפים 19–26, הכל לפי הענין.

30.

עדיפות למפוטר שהובטחה זכותו לחזור לעבודה

מי שפוטר מעבודה והובטחה לו בהסכם קיבוצי החל על העובד והמעביד ובאין הסכם קיבוצי באותו ענין – הסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי, זכות לחזור לעבודה תוך זמן קצוב – ישלח לעבודה למקום העבודה ממנו פוטר מחוץ לתור, תוך אותו הזמן.

31.

תור לשליחה לעבודה של סטודנטים [תיקון: ס״ח תשל״ז]

התור לשליחה לעבודה של סטודנטים הרשומים במדור לסטודנטים – לעבודות חלקיות או ארעיות שנועדו על ידי מנהל לשכת שירות התעסוקה בשביל סטודנטים, יערך לפי הנחיות שיקבעו מזמן לזמן על ידי ועדה שתתמנה ליד כל מדור לסטודנטים על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה. ועדה כאמור היא של 3 –

(1)

מנהל המדור לסטודנטים – יושב ראש;

(2)

שני סטודנטים שיתמנו לאחר התיעצות בהתאחדות הסטודנטים בישראל.

32.

מחליף [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

דורש עבודה שהוא עובד הרוצה להחליף את מקום עבודתו (להלן – מחליף), רשאית לשכת שירות התעסוקה לשלוח אותו לעבודה מחוץ לתור לאחר שתיווכח כי תנאי העבודה במקום העבודה שיתפנה על ידו לרבות סיכויי משך זמן העבודה אינם פחותים מאלה שבמקום החדש.

(ב)

לא מתקיימים במקום העבודה שיתפנה התנאים האמורים בסעיף משנה (א) יישלח המחליף לעבודה רק לאחר שנשלחו כל מחוסרי העבודה המתאימים לעבודה שלביצועה זקוקים לעובד.

33.

עובד חלקי

(א)

העובד עבודה חלקית יראוהו לענין שליחה לעבודה חלקית נוספת כמחוסר עבודה במשך כל הזמן שהוא עובד עבודה חלקית.

(ב)

העובד עבודה חלקית יראוהו לענין שליחה לעבודה מלאה כמחוסר עבודה פרק זמן יחסי למידת חלקיות עבודתו.

(ג)

העובד עבודה מלאה יישלח לעבודה חלקית נוספת רק לאחר שנשלחו כל מחוסרי העבודה המתאימים לעבודה שלביצועה זקוקים לעובד.

34.

תור לשליחה לעבודה של נערים [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

התור לשליחה לעבודה של נערים ייערך לפי משך חוסר העבודה במשך 4 החודשים האחרונים בלבד.

(ב)

נער המפרנס את עצמו או נער שעול פרנסת משפחתו הוא במידה ניכרת עליו, וכן נער שהופנה ללשכת שירות התעסוקה על ידי קצין מבחן או הנמצא בחסות עוקבת תשלח אותו הלשכה לעבודה מחוץ לתור.

(ג)

נער שבפנקס העבודה שלו כמשמעותו בחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953, מצויין שהוא בלתי מתאים מבחינה רפואית לעבודות או מקצועות מסויימים, תשלח אותו הלשכה לעבודה מחוץ לתור באותן עבודות או מקצועות להם הוא מתאים.

(ד)

בעלי זכות עדיפות לפי סעיפי משנה (ב) ו־(ג) בינם לבין עצמם יישלחו לעבודה בהתאם לאמור בסעיף משנה (א) ובלבד שלנער עולה במשך ארבעת החודשים הראשונים מיום עלייתו לישראל תהיה עדיפות ראשונה.

(ה)

חניך, כמשמעותו בחוק החניכות, תשי״ג–1953, שהפסיק את עבודתו אצל מעבידו שלא בהתאם לסעיף 17 לחוק האמור, יהיה במשך ששה חודשים מיום שהפסיק את עבודתו כאמור – אחרון בתור לשליחה לעבודה במקצוע בו היה חניך.

[תיקון: ס״ח תשל״ז]

פרק ג: לשכת שירות התעסוקה לימאים

35.

רישום ימאים [תיקון: [תשכ״ז], ס״ח תשל״ז, תשמ״ג]

(א)

לשכת שירות התעסוקה לימאים תרשום דורשי עבודה אלה –

(1)

בעל פנקס ימאי תקף שהוצא על פי חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973 (להלן – חוק הספנות), ושטרם חלפה שנה מאז שחדל לעבוד בכלי שיט;

(2)

בעל פנקס ימאי תקף, שהוצא על פי חוק הספנות, שחלפה שנה או יותר מאז שחדל לעבוד בכלי שיט, וביקש להירשם בלשכת שירות התעסוקה לימאים – לאחר שהוזמן על־ידה להתייצב להפלגה, ואכן הפליג בהתאם לאותו זימון;

(3)

מועמד להיות ימאי שפנה, בין במישרין ובין בהפנייתה של לשכת שירות התעסוקה, אל לשכת שירות התעסוקה לימאים, וועדה לפי סעיף קטן (ב) אישרה כי הוא מתאים לעבודה על אניה שלא בדרגה של ימאי כמשמעותה בחוק הספנות, וביקש להירשם לאחר שהוזמן על־ידי לשכת שירות התעסוקה לימאים להתייצב להפלגה, ואכן הפליג בהתאם לאותו זימון.

(ב)

ועדה כאמור בסעיף משנה (א)(3) תמונה ע״י יו״ר מועצת לשכת שירות התעסוקה לימאים והיא תהיה של ארבעה, היינו:

(1)

מנהל הלשכה או מי שנקבע על ידו לכך – יו״ר;

(2)

מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שנקבע על ידו לכך;

(3)

נציג עובדים שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת נציגי העובדים לוועדות כאמור שנערכה על ידי נציגי העובדים במועצת לשכת שירות התעסוקה לימאים;

(4)

נציג מעבידים שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת נציגי המעבידים לוועדות כאמור שנערכה על ידי נציגי המעבידים במועצת לשכת שירות התעסוקה לימאים.

(ג)

באישור מועצת לשכת שירות התעסוקה לימאים רשאית לשכת שירות התעסוקה לימאים להפסיק זמנית רישום דורשי עבודה במקצוע מסויים או סוגי עבודה מסויימים שאין בידיהם פנקס או תעודה כאמור בסעיף משנה (א) אם לדעת מנהל הלשכה מספר הרשומים כדורשי עבודה באותו מקצוע או סוג עבודה עולה על המספר שלפי התחזית ניתן לסידור בעבודה בעתיד הנראה לעין.

36.

התור בלשכת שירות התעסוקה לימאים [תיקון: ס״ח תשל״ז]

על אף האמור בסעיף 19 ייערך התור לשליחה לעבודה של דורשי עבודה על אניה (להלן – ימאים) לפי תור רישומם בלשכת שירות התעסוקה לימאים ובהתאם לאמור בסעיפים 37 ו־38.

37.

קבוצות ימאים [תיקון: תשמ״ג]

(א)

ימאים יסווגו בשלוש קבוצות אלה –

(1)

מי שחדל לעבוד על אניה והופסק קשר העבודה בינו לבין מעסיקו האחרון בגלל –

(א)

מחלה, תאונת עבודה, חופש שנתי, חופש לימודים, נישואין, לידה, אבל או שליחות ציבורית; או

(ב)

הפלגה רצופה של שנה אחת או יותר על אניה אחת; או

(ג)

אי השתלבות בצוות האניה – ואיגוד הימאים המליץ על העברתו לאניה אחרת; או

(ד)

העמדת האניה או העברתה לבעל אחר (להלן – קבוצה ראשונה);

(2)

מי שחדל לעבוד על אניה ואינו נמנה על הקבוצה הראשונה ולא עברה שנה מאז שחדל לעבוד לאחרונה על אניה (להלן – קבוצה שניה);

(3)

מי שלא נמנה על הקבוצה הראשונה או השניה (להלן – קבוצה שלישית).

(ב)

לא ישלח לעבודה ימאי הנמנה על הקבוצה השניה כל עוד רשום בתור ימאי הנמנה על הקבוצה הראשונה והוא מתאים ומוכן לעבודה שלביצועה זקוקים לימאי, ולא יישלח ימאי הנמנה על הקבוצה השלישית כל עוד רשום בתור ימאי הנמנה על הקבוצה הראשונה או השניה והוא מתאים ומוכן לעבודה שלביצועה זקוקים לימאי.

38.

צוות חוף [תיקון: תשמ״ג]

שליחה לעבודה של ימאי במסגרת צוות חוף דינה כשליחה לעבודה להפלגה ויחולו עליה כללי התור כאמור בסעיף 37.

39.

סירוב ימאי לקבל עבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

על אף האמור בסעיף 27 – נמנע ימאי מלקבל עבודה שהוצעה לו על ידי לשכת שירות התעסוקה לימאים ללא נימוק שהוא לדעת מנהל הלשכה סביר, רואים אותו לענין התור לשליחה לעבודה כאילו נרשם רק למחרת היום בו היה צריך לצאת לעבודה שהוצעה לו כאמור.

פרק ד: הוראות שונות

40.

הנחיות לסיפוק דרישות לעובדים [תיקון: ס״ח תשל״ז]

לא יכולה לשכת שירות התעסוקה לספק את כל הדרישות לעובדים תנהג הלשכה לפי הנחיות אלה:

(1)

הקודם במסירת הדרישה קודם לקבלת עובדים;

(2)

במידת האפשר ובשים לב לעבודה שיש לבצע, יישלחו עובדים במספר יחסי לדרישות;

(3)

צויין בדרישה מספר עובדים מינימלי לביצוע עבודה פלונית לא תשלח הלשכה מספר עובדים קטן יותר; אולם העובדה שלא נשלחו עובדים יחסית לדרישה כאמור בפסקה (2) תובא בחשבון בשליחת עובדים לאחר מכן;

(4)

יועדפו מפעלים ומקומות עבודה ששר העבודה הורה בכתב למינהלת השירות כי יועדפו בשל חשיבותם לבטחון המדינה, קיום אספקה ושירותים חיוניים או בגלל חשיבותם המיוחדת לכלכלה, ובלבד שלא יועדפו כאמור בגלל אופיו של המפעל או מקום העבודה מבחינת הבעלות עליו.

מינהלת השירות תמסור לעתים מזומנות לוועדת ההשמה של מועצת השירות דין וחשבון בדבר ההוראות שקיבלה כאמור ומידת הפעלתן.

41.

מועד למילוי הזמנות [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

הודיע מעביד ללשכת שירות התעסוקה לפי סעיף 36 לחוק שהוא זקוק לעובד וההודעה נמסרה לפחות פרק זמן, כנקוב בטור א׳ לתוספת, לפני המועד שבו זקוקים לעובד ולא שלחה הלשכה עובד כמבוקש עד למועד הנקוב בטור ב׳ לתוספת שלפני המועד שבו זקוקים לעובד, רשאי המעביד להצביע ללשכה על מועמד הממלא אחר הדרישות אותן פירט בהודעתו, והלשכה תשלח אליו את המועמד עליו הצביע כאמור.

(ב)

הודיע מעביד ללשכת שירות התעסוקה לפי סעיף 36 לחוק שהוא זקוק לעובד וההודעה נמסרה אחרי פרק הזמן הנקוב בטור א׳ לתוספת שלפני המועד שבו זקוקים לעובד ולא שלחה הלשכה עובד כמבוקש כעבור המועדים הנקובים בטור ג׳ לתוספת לגבי עובדים מקצועיים ובטור ד׳ לתוספת לגבי עובדים בלתי מקצועיים ממועד מסירת ההודעה, רשאי המעביד להצביע ללשכה על מועמד הממלא אחרי הדרישות אותן פירט בהודעתו והלשכה תשלח אליו את המועמד עליו הצביע כאמור.

(ג)

היתה העבודה שלביצועה זקוקים לעובד, עבודה שאינה סובלת דיחוי יפנה ללשכה עם גמר יום עבודתו הראשון, ובאם אין בלשכה עובד מתאים אחר – תתן לו הלשכה כתב שליחה לעבודה לשם המשך עבודתו אצל אותו מעביד. על המעביד נטל ההוכחה שאמנם היתה העבודה עבודה שאינה סובלת דיחוי כאמור.

(ד)

נתפנה מקום של ימאי באניה לא יותר מ־12 שעות לפני המועד שנקבע להפלגת האניה, ומילוי מקומו של אותו ימאי הוא הכרחי להפלגת האניה, יהיה רשאי המעביד להצביע ללשכת שירות התעסוקה לימאים על מועמד מתאים, ואם אין בלשכה מועמד מתאים אחר – תשלח הלשכה את המועמד עליו הצביע המעביד.

נטל ההוכחה שאמנם נתפנה המקום לא יותר מ־12 שעות לפני המועד שנקבע להפלגת האניה, ושמילוי מקומו של אותו ימאי הוא הכרחי להפלגת האניה – על המעביד.

42.

התאמה לעבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

טוען מעביד שמי שנשלח אליו ע״י לשכת שירות התעסוקה – לעבודה בענפי עבודה, במקצועות ובעבודות שלגביהם קיימת זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה – אינו מתאים, והלשכה אינה מקבלת את טענת המעביד – יובא הענין בדחיפות לבירור בפני ועדה שתמונה ע״י יו״ר מועצת לשכת שירות התעסוקה, וממצאיה יעמדו בעינם כל עוד ועדת הערר לא החליטה אחרת.

(ב)

ועדה כאמור בסעיף משנה (א) היא של שלושה –

(1)

אחד שנתמנה להיות יושב ראש מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי ראש לוועדות כאמור שנערכה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה;

(2)

נציג עובדים שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת נציגי העובדים לוועדות כאמור שנערכה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה לאחר התיעצות בנציגי העובדים במועצה;

(3)

נציג מעבידים שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת נציגי המעבידים לוועדות כאמור שנערכה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה לאחר התיעצות בנציגי המעבידים במועצה.

43.

עבודות יזומות

לענין שליחה לעבודות יזומות שהן עבודות שהופעלו לפי הוראות מי שהוסמך לכך על ידי שר העבודה לשם הקלה על מחוסרי עבודה – רשאי מי שהוסמך לכך על ידי שר העבודה לקבוע בהוראה למינהלת השירות את התנאים והנוהל לפיהם ייקבעו זכאותם של דורשי עבודה להשלח לעבודות אלו וכן סוג ומקום העבודה ומכסת ימי עבודה לחודש לדורש עבודה הזכאי לעבודה יזומה.

44.

הקצבת עבודה ארצית [תיקון: ס״ח תשל״ז]

מקומות עבודה בעבודות ארציות יוקצבו ללשכות שירות התעסוקה בשים לב לכוח האדם המצוי בלשכות שירות התעסוקה השונות ובשים לב ליעילות הרבה ביותר לביצוע העבודה.

45.

כתב שליחה לעבודה [תיקון: ס״ח תשל״ז]

(א)

כתב השליחה לעבודה כאמור בסעיף 32(א) לחוק יהיה בטופס שנקבע לכך על ידי מינהלת השירות. נשלחים עובדים אחדים ביחד למקום עבודה אחד, מותר שכתב השליחה יהיה אחד לכל העובדים בצירוף רשימה שתכלול את שמות העובדים. העתק כתב השליחה יישלח לוועד העובדים במפעל אם קיים ועד עובדים בו.

(ב)

כתב השליחה כאמור בסעיף משנה (א) יהיה חתום ע״י מנהל הלשכה או מי שהוסמך על ידו לכך, ישא את שם החותם ותוארו. האמור בסעיף זה חל גם על רשימה שצורפה בהתאם לסעיף משנה (א).

(ג)

העתק של כל כתב שליחה לעבודה ושל הרשימות שצורפו אליו בהתאם לסעיף משנה (א) יישמרו בלשכת שירות התעסוקה במשך שלוש שנים.

46.

העברה לשם שליחה לעבודה מחוץ לתחום השיפוט [תיקון: ס״ח תשל״ז]

אין בלשכת שירות התעסוקה דורשי עבודה המתאימים לעבודה שלביצועה זקוקים לעובד – רשאית הלשכה לשלוח לאותה עבודה דורש עבודה הרשום בלשכה אחרת שהועבר אל הלשכה השולחת על פי נוהל שייקבע ע״י מינהלת השירות לאחר התיעצות בוועדה לעניני השמה של מועצת השירות.

תוספת

(סעיף 41)

ענף עבודה או סוג עבודה	טור א׳		טור ב׳	טור ג׳	טור ד׳
ענף עבודה או סוג עבודה	עובדים מקצועיים	עובדים בלתי מקצועיים	טור ב׳	טור ג׳	טור ד׳
	[צ״ל: ימים]
תעשיה ומלאכה	14	–	7	7	2
תעשיה ומלאכה	–	4	2	–	–
בניה וחקלאות	6	–	3	3	2
בניה וחקלאות	–	4	2	–	–
חקלאות – איסוף ירקות	–	2	1	–	–
פקידות	14	–	7	7	–
שירותים וענפי עבודה אחרים	14	–	7	7	2
שירותים וענפי עבודה אחרים	–	4	2	–	–
ימאות – צוות שלם או לצוות מחלקה שלמה	14	–	5	9	–
ימאות – בודדים	2	–	1	1	–
	שעות
ימאות – בודדים לאניות השוהות בנמל לא יותר מ־36 שעות	24	–	12	12	–

כ׳ בתמוז תשל״ד (10 ביולי 1974)

משה ברעם
שר העבודה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.