שמות רבה כ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ז.    [ עריכה ]
דבר אחר: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" כששלח פרעה את העם מי צווח ווי פרעה, משל למלך שהיה בנו הולך למדינה אחת, הלך ושרה אצל עשיר אחד וקיבל העשיר בנו של מלך בעין טובה. כיון ששמע המלך מי קבל בנו ובאיזה מדינה הוא היה משלח אגרת אצל אותו האיש ואמר לו שלח את בני פעם אחת ושתיים ושלש היה משלח בכל זמן ובכל שעה ושעה עד שהלך והוציא לבנו בעצמו התחיל אותו האיש צועק על שיצא בנו של מלך מתוך ביתו אמרו לו שכניו למה אתה צועק אמר להם כבוד היה לי כשהיה בנו של מלך אצלי שהיה המלך כותב אגרת לי והיה זקוק לי והייתי ספון בפניו עכשיו שנמשך בנו של מלך מאצלי אינו נזקק לי בדבר לכך אני צועק כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקדוש ברוך הוא זקוק לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה ואומר (שמות ט, א) כה אמר ה' אלהי העברים שלח עמי והיה פרעה שומע מפי משה שלח את בני ולא היה מבקש לשלחם כשירד הקדוש ברוך הוא למצרים והוציא את ישראל שנאמר (שם ג, ח) וארד להצילו מיד מצרים התחיל פרעה צועק ווי ששלחתי את ישראל לכך נאמר ויהי בשלח פרעה: