שמות רבה כ ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ו.    [ עריכה ]
דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" הדא הוא דכתיב (תהלים קכד, ז) נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים משל ליונה שהיתה יושבת בקנה ראה אותה נחש רע היה מבקש לעלות אליה ברחה הימנו למקום אחר עלה וישב לה בקנה נפלה האש בקנה ונשרף הנחש פרחה הצפור וישבה לה בגג כיון שנשרף הנחש והקן אמרו לצפור עד מתי את פורחת ממקום זה למקום זה הלכה ומצאה לה קן נאה ומשובח וישבה לה בתוכה כך היו ישראל במצרים והיה פרעה הנחש מתחכם עליהם שנאמר (שמות א, י) הבה נתחכמה לו והוא נמשל כנחש שנאמר (יחזקאל כט, ג עיי"ש) הנבא על פרעה התנים הגדול ברחו ישראל מפניו שנאמר (הושע יא, יא) יחרדו כצפור ממצרים וכיון שיצאו ישראל ממצרים נשרף פרעה באש שנאמר (שמות טו, ז) תשלח חרונך יאכלמו כקש ישבו להם ישראל במקום אחר שנאמר (תהלים קב, ח) ואהיה כצפור בודד על גג ואחר כך ברחו כצפור ממקום למקום שנאמר (משלי כז, ח) כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו וכשבאו לארץ ישראל מצאו להם קן שנאמר (תהלים פד, ד) גם צפור מצאה בית וכן דוד אמר (שם קלב, ה) עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב לכך נאמר נפשנו כצפור נמלטה: