שמות רבה כב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ב.    [ עריכה ]
דבר אחר "וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם" אמר רבי יוחנן כיון שעלה אחרון שבישראל מן הים ירד לתוכו אחרון של מצרים ורבי שמעון בן לקיש אומר על אלו (ועל אלו) [ואלו] ננעל הים מד' רוחותיו אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא מה יעשו ישראל אמר לו אי אתה זקוק למה שאני עושה להם נס באותה שעה שלח הקדוש ברוך הוא את ידו והעלן מן הים שנאמר (תהלים יח, יז) ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים אמר רבי אבהו משל למי שראה הגייסות באות עליו והיה בנו עמו מה עשה נטל בנו בידו והיה נלחם עם הגייס בשניה ואמר לו בנו אבא לא אחסר אותן שתי ידים אחת שהיא מחזקת אותי ואחת שהורגת בגייס כך אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא יהי שלום על אותן שתי ידיך אחת שהיתה מצלת אותנו מן הים ואחת שהיתה מנערת המצרים שנאמר (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' וגו' וישב הים לא נאמר אלא וישובו המים מכאן שכל המימות חזרו על המצריים לא נאמר אלא על מצרים שנטל הקדוש ברוך הוא שר שלהם תחלה וטבעו בים ואחר כך ירדו כולם אחריו לכך נאמר וישובו המים על מצרים ואחר כך על רכבו ועל פרשיו: