שמות רבה כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א.    [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם וְגוֹ'" הדא הוא דכתיב (שיר ב, טו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים כשהיה מושל המלכיות לא היה מושלן אלא בחיות שנאמר (דניאל ז, ג) וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלן אלא לשועלים מה שועל זה קטן מן ד' חיות כך מצרים קטנים מן המלכיות שנאמר (יחזקאל כט, טו) מן הממלכות תהיה שפלה אמר רבי אלעזר ברבי שמעון ערומים היו המצרים לפיכך הוא מושלן כשועלים מה שועל זה מהלך ומביט לאחוריו כך המצרים מהלכין ומביטין לאחוריהם ומה אמרו (שמות א, י) הבה נתחכמה לו אמרו באו ונבא עליהן בחכמה ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל בדבר שלא יהא אלהיהן יכול להביא עלינו באותה מדה אם נדונם בחרב יכול הוא להביא עלינו חרב ואם באש יכול הוא להביא עלינו אש יודעין אנו שנשבע שאינו מביא מבול לעולם אלא בואו ונדונם במים שאינו יכול להביא אותם עלינו אמר להם הקדוש ברוך הוא רשעים כבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם אבל מה אעשה לכם אני מביא אתכם למבול וכל אחד ואחד אני גוררו למבולו והוא שדוד אומר (תהלים סג, יא) יגירוהו על ידי חרב מנת שועלים יהיו אלו המצריים הרשעים שגררן הקדוש ברוך הוא לחרבו של ים מהו מנת שועלים יהיו אמר הקדוש ברוך הוא המכה הזו תהא מתוקנת להם לשועלים ששמרן הקדוש ברוך הוא ולא הביא עליהן י' מכות ושם מתו אמר רבי ברכיה שועלים קדמאה מלא ותניינא חסר שעלים כתיב על שם שעלו של ים אמר רבי יוחנן דציפורי מה היו בנות ישראל הכשרות והצנועות עושות היו נוטלות את בניהן ומטמינות אותם במחילות והיו המצרים הרשעים מביאין קטנים ומכניסין אותם בבתיהם של ישראל ועוקצים אותם ובוכים והיה התינוק שומע קולו של חבירו שהיה בוכה והיה בוכה עמו והיו נוטלין אותו ומשליכין אותו ליאור לכך נאמר אחזו לנו שועלים שועלים קטנים וגו' עד שנעשה כרמינו סמדר לכך נאמר וישובו המים על מצרים שישוב הגלגל עליהם וכן יתרו אומר (שמות יח, יא) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר וגו' אמר מכירו הייתי לשעבר וביותר עתה שבמחשבה שחשבו לאבד את ישראל בה דנם הקדוש ברוך הוא שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם: