שיחה:ספר הזהר

מתוך ויקיטקסט

יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר!

מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - "פרשן על ספר" (וכן "פרשן על ספר פרק", "פרשן על ספר פרק פסוק" - ראה למשל רבי יונה על משלי, רבי יונה על משלי יד, רבי יונה על משלי יד יט).

כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות. --Erel Import Bot 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST)

בזזט. טעות.

ספר הזוהר איננו ערוך כפירוש על התורה, אלא כמדרש חז"ל. בדיוק כמו מדרש רבה, מדרש תנחומא, ילקוט שמעוני ודומיהם. מדרשים אלו אינם מפרשים את הפסוקים, כי אם משתמשים בהם לפתוח בדרשה, שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל.

אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו במקראות גדולות.

אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, נחום 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST)

• יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב"י. ובוודאי שאא לכנותו "אלוקי"!! אא"כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב"י וגם האלוקי ישארו) וא"כ הרי שיש לציין זאת. יודא 02:44, 1 במאי 2009 (IDT)

נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי.

עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף השיחה. כמו כן מדרש רבה על שיר השירים בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי במדרש רבה).

--תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • ז' אייר ה'תשס"ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT)