שולחן ערוך חושן משפט רצב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הופקד אצלו ממון של פדיון שבויים ובאו עליו אנסים ונתנו להם להציל עצמו אם לא היה מצוי אצלו שם ממון אחר לפדות עצמו בו פטור שאין לך פדיון שבויים גדול מזה ודוקא שהיה ממון של פדיון שבויים סתם אבל אם היה של פדיון שבויים ידועים חייב:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אם לא היה מצוי אצלו שם ממון כו':    דקדק וכתב אצלו שם אע"ג דיש לו ממון בביתו ובמקומות אחרים מ"מ כיון שאין לו שם במקום שבאו עליו האנסים מותר לפדות נפשו וא"צ לשלם וליתן במקומו מעות משלו כשיחזור לביתו וגם לא אמרינן בשביל שהיה עליו שם עושר אמוד בממון באו עליו וכ"כ הטור בשם הרמ"ה בסי' זה וג"כ דומה לזה כ' בי"ד סימן רנ"ג בהולך בדרך ואין לו מה לאכול דמותר לקבל מהצדקה וא"צ לשלם אח"כ ע"ש:
 

ש"ך - שפתי כהן

(כא) אם לא הי' מצוי אצלו כו'. ע' בספר מאירת עינים ס"ק כ"ו עד מטעם הילך ולא ידענא מה ענין הילך לכאן:
 

באר היטב

(כד) אצלו:    ואף שיש לו ממון במקום אחר מ"מ כיון שבמקום שבאו עליו האנסים אין לו ממון שלו מותר לפדות עצמו בממון פ"ש וא"צ לשלם אח"כ ודומה למ"ש הט"ו ביורה דעה סי' רנ"ג ס"ד בהולך בדרך ואין לו מה לאכול דמותר לקבל צדקה וא"צ לשלם כשיחזור לביתו ע"ש. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש