שולחן ערוך חושן משפט סה כא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · סה · כא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ראובן נפטר ונמצא בא' משטרותיו מכתב ידו שטר זה פרוע או שנפרע כך וכך עושים כמו שכתוב בשובר:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ראובן נפטר ונמצא כו': עמ"ש לפני זה פירושו ובע"ש כתב דאיירי דנמצא מונח כתב בתוך השטר חוב וכתב עליו כן ע"ש ואין טעם נכון לדבריו וגם לדברי המחבר נראה כמו שכתבתי:
ש"ך - שפתי כהן
(עג) ראובן נפטר כו' עושים כמו שכתוב בשובר. כתב העיר שושן דמיירי דנמצא מונח כתב בתוך השטר דאל"כ היינו מ"ש בסעיף הקודם ולא נהירא דעיקר חסר מן הספר ועוד דא"כ מנ"ל להמחבר זה הא בתשובת הרא"ש מיירי להדיא שכתוב בגוף השטר ועוד דסתמא אמרי' בש"ס ספ"ק דמציע' וכן לעיל סעיף י"ח סמפון היוצא מתחת ידי מלוה כשר ולא מפליגינן בין נמצא מונח בתוך השטר או לא ועוד דא"כ מאי פריך בש"ס התם מכל הנך משניות ה"ל לשנויי דמיירי שנמצא מונח תוך השטר אלא ודאי אין חילוק ולעולם אמרינן דלמא המלוה היה צריך גוף השטר לשום ענין והכין השובר ליתנו לו כשיפרע. והסמ"ע פי' דמיירי אף שהשובר כתוב למטה במקום שהיה יכול לחתכו וקמ"ל דאף שהמלוה היה גובה בו אין טוענים בזה נגד היתומים ואין דבריו נכונים ובפרט לפי מ"ש בסמוך ס"ק ע"א דגם המלוה לא היה גובה בו והב"ח פי' דמיירי שהוא כתב ידו ממש ולדיוקא אצטריך דאם הוא אינו כתב ידו אין עושין כמ"ש בשובר אלא יהא מונח עד שיבוא אליהו דאע"ג דאם היה המלוה חי היה קרעינן ליה אפי' הוא כתב יד אחר מ"מ הכא ליכא חזקה דלא מרע אינש לשטריה כיון דספק הוא אם נכתב שובר זה בחייו או לא עכ"ד וגם זה אינו נכון כלל גם דינו לא נהירא דכיון שנכתב שובר על גוף השטר אע"פ שהוא כ"י אחר קרעינן ליה מכת חזקה דאי איתא דלא נפרע לא היה מרע לשטריה וכן משמע ברמב"ם ס"פ י"ו מה' מלוה ע"ש בדין ט' ובדין י' ודוק. אלא נראה דהמחבר מיירי כפשוטו ואע"פ שכתב בסעיף הקודם דשובר בגופו של שטר כשר הביא בכאן ל' תשובת הרא"ש להורות דאף גבי יורשים הדין כן דהא בכמה דוכתי יורשים עדיפים ממלוה עצמו וגם לעיל ס"ק ס"ב אמרי' דמלוה אינו גובה ויורשיו גובים א"כ ה"א דוקא כשהמלוה חי השטר פסול אבל ביורשיו לא דדלמא אי הוה אבוהון קיים הוה מברר דכשלא כדין או בטעות או לרשימה בעלמא נכתב וכה"ג קמ"ל:
(עד) אין לאותו פלו' כו'. ע"ל סי' פ"א סעיף י"ז וי"ח מ"ש בזה:
באר היטב
(סב) ונמצא: בע"ש כתב דאיירי דנמצא מונח כתב בתוך השטר וכתוב עליו כן ע"ש ואין טעם נכון לדבריו אלא דקמ"ל המחבר דאף שנכתב השובר במקום שיכול לחתכו עושין כמו שכתוב בשובר כיון שהן יתומים וטוענין שמא ואין טענינן בזה עבורם משא"כ כשהוא חי וטוען ברי כמש"ל עכ"ל הסמ"ע: אבל הש"ך כתב דל"נ פירושו אלא דהמחבר מיירי כפשוטו דאע"פ שכתב לעיל דשובר בגופו של שטר כשר כתבו עוד כאן להורות דאף גבי יורשים הדין כן דה"א דוקא כשהמלוה חי השטר פסול אבל ביורשיו לא דהא בכמה דוכתי יורשים עדיפי ממלו' עצמו קמ"ל וכת' עוד דהב"ח פי' דמיירי שהוא כת"י ממש ולדיוקא אצטריך דאע"ג דאם היה המלו' חי הוה קרעינן לי' אפי' הוא כת"י אחר מ"מ הכא ליכא חזקה דלא מרע כו' ולא נהירא דכיון שנכתב שובר על גוף השטר אף ע"פ שהוא כת"י אחר קרעינן ליה מכח חזקה דלא היה מרע לשטרי' עכ"ל (וכן השיג הט"ז על הב"ח וכתב דדבריו תמוהים דכל שנתקלקל השטר באיז' אופן שיהי' הוה השטר פרוע ע"ש).