שולחן ערוך אורח חיים תרפז א
שולחן ערוך אורח חיים · תרפז · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
חייב אדם אלקרות המגילה בלילה בולחזור ולשנותה ביום. ושל לילה – גזמנה אכל הלילה, ושל יום – זמנה כל היום, דמהנץ החמה העד סוף היום; ואם קראה משעלה עמוד השחר – ויצא.
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
ולשנותה ביום. פירש"י זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה:
מגן אברהם
כתוב בהגמ"נ גר שנתגייר קודם הנץ החמ' פטור מקריא' הליל' דעיקר מצות' ביום עכ"ל נ"ל דה"פ אף על פי שלענין ק"ש מקרי לילה וחייב כמ"ש סי' נ"ח מ"מ פטור ממגילה הואיל ועיקר מצותו ביום ומשמע שאחר שלא קראה בליל' קורא' קודם הנץ החמה ול"נ דאינו קורא אחר שעלה עמוד השחר דבשלמא ק"ש תלוי בזמן שכיב' ואיכא אינשי דגני בההיא שעתא אבל הכא תלוי בלילה וכיון שעלה עמוד השחר מקרי יום כדאיתא בגמ':
(א) כל הלילה: אף על גב דק"ש עד חצות דוקא הכא לא גזרי' דלמא אתי למפשע איידי דחביבא להו עכ"ל הרא"מ בסמ"ג, ולפי מש"ל דעיקר מצותו ביום לא קשה מידי:
ביאור הגר"א
מהנץ כו' ואם — שם:
באר היטב
(א) כל הלילה: ואחר שעלה עמוד השחר לא יקרא וגר שנתגייר קודם הנץ החמה פטור מקריאת הלילה מ"א וע"ש בהלק"ט סימן רפ"ו. ואונס קצת יכול לשמוע של יום אחר שעלה עמוד השחר.
משנה ברורה
(א) לקרות המגילה בלילה: משעת צאת הכוכבים ועיין לקמן בסימן תרצ"ב ס"ד במשנה ברורה ובה"ל מה שכתבנו שם:
(ב) ולחזור ולשנותה ביום: זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה:
(ג) כל הלילה: עד עמוד השחר ואם לא קראה קודם אפילו באונס שוב לא יקרא דמשעלה עה"ש יממא הוא:
(ד) מהנץ החמה: לפי שאין הכל בקיאין בעמוד השחר וזמנין דאתי לאקדומי צריך לכתחלה להמתין עד הנץ דיום ברור הוא לכל:
(ה) עד סוף היום: היינו שקיעת החמה ואם נמשך עד בין השמשות יקראנה בלי ברכה:
(ו) יצא: ואם היה אונס קצת יכול לקרותה לכתחלה משעלה עמוד השחר [אחרונים]:
כף החיים
(א) סעיף א: חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו' — דאמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר: "אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה" וכו'. (מגילה דף ד.), ופירש רש"י: זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתם יום ולילה:
(ב) שם: חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו' — ודע, דעיקר קריאת המגילה ביום, כמו שכתבו התוספות דף ד', וכן כתב הרב המאירי בפסקיו. וכתב בתשובת נודע ביהודה חלק אורח חיים סימן מ"א דקריאת הלילה מדרבנן וקריאת היום מדברי קבלה, יעו"ש. מחזיק ברכה אות א'. שערי תשובה:
(ג) ואם שכח לקרות המגילה בלילה או נאנס, אין לה תשלומין, ואין צריך לקרותה שני פעמים ביום. ברכי יוסף אות א'. זכור לאברהם אות מ'. שערי תשובה. רוח חיים אות א':
(ד) שם: חייב אדם לקרות המגילה בלילה — היינו משעת צאת הכוכבים, דאז נקרא לילה. ואפילו לנוהגין להתפלל ערבית מבעוד יום כמ"ש לעיל סימן רל"ג, צריך להמתין מלקרות המגילה עד הלילה. דרשות מהרי"ל הלכות פורים. והיכא דאיכא אונס, אם יכול להקדים, עיין לקמן סימן תרצ"ב סעיף ד ובדברינו לשם בס"ד:
(ה) שם: חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו' — והא דלא מברכינן זמן בכתיבת המגילה, משום דלא מברכינן זמן אלא אדבר שעושין חדש משנה לשנה, אבל מגילה שעושין אותה לכמה שנים לא. מרדכי סוף פרק לולב הגזול. והרמב"ם בפרק י"א מהלכות ברכות, והר"ד אבודרהם והשה"ג, חולקים על זה. שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות א'. ועיין לעיל סימן תקפ"ה אות ח"י וסימן תרנ"א סעיף ו ובדברינו לשם אות ס"ה:
(ו) שם: ושל לילה זמנה כל הלילה — אף על גב דקריאת שמע עד חצות, דווקא הכא לא גזרינן דלמא אתי למפשע, איידי דחביבא להו. ומהאי טעמא לא אסרו ללמוד כמו גבי בדיקת חמץ. ביאור הרא"ם על הסמ"ג, והביא דבריו מגן אברהם ס"ק א' ובסוף סימן תרצ"ב. והמגן אברהם כתב הטעם דלא גזרו כמו קריאת שמע, משום דעיקר קריאתה ביום, כמו שכתבנו לעיל אות ב: