ביאור הגר"א על אורח חיים תרפז
סעיף א[עריכה]
מהנץ כו' ואם — שם:
סעיף ב[עריכה]
ק״ו לשאר — פ״ק דפאה וספ״ק דקדושין:
שאין – רמב״ם:
כדי צרכו – כ״כ הכל בו. אבל הרמב״ם וש״ע השמיטו דס״ל דוקא במת מצוה. וכן משמע לכאורה מדקבעי רבא מ״מ ומ״מ איזה כו׳ ואי בכל מת קאמר ע״כ מקרא מגילה עדיף שדוחה עבודה ומת אינו דוחה עבודה. אבל י״ל דלכאורה קשה דהקדי׳ שם דת״ת ועבודה דנדחים מפני מ״מ מפני הבעיא ובאיזה מת קמיבעיא אם במ״מ דוקא לא הל״ל ת״ת ואם בכל מת לא ה״ל להקדים עבודה אלא דהבעי׳ דוקא במ״מ כנ״ל אבל הדר דפשטה גדול כו׳ ה״ה בכל מת וכמ״ש בברכות י״ט ב׳ בא בטהורה כו׳ ולכן הקדים ת״ת ואף שאמרו שם דוקא מפני כבוד ת״ח היינו בהספד אבל בקבורה ה״ה לכל אדם. ומיהו נראה לי דוקא בהתחילו דלא גרע מק״ש וכמ״ש שם בברכות י״ט א׳ ואז נדחי׳ מקרא מגילה לגמרי אפי׳ א״א לקראה אח״כ דלא כמ״ש בהג״ה וכמ״ש גדול כבוד הבריות שדוחה ומשמע לגמרי וכמ״ש בברכות שם וש״מ בפסח ומילה דדחי לגמרי ועיין מ״א וכן הבעיא שלו לדחות לגמרי דהא הבעיא שלו מדדחי עבודה ושם דחי לגמרי ועוד מדבעיא ליה פרסומי ניסא עדיף וזהו דוקא לדחות כמ״ש תוס׳ בשבת כ״ג ב׳ ד״ה הדר כו׳ והרא״ש שם דאיכא פרסומי ניסא כו׳:
וכל זה כו׳ – כ״כ הדין שם דמ״ש שמבטלין עבודתן כו׳ היינו שיכולין להשלים אח״כ העבודה כיון שהיא דאורייתא ודבריו תמוהין דא״כ הא דבעי רבא שם מקרא מגילה ומ״מ כו׳ ר״ל כיון דשניהם דוחין עבודה ות״ת ואם איתא הא ע״כ מ״מ עדיף דדוחה עבודה לגמרי ובסנהדרין ל״ה א׳ ותהא קבורת מ״מ דוחה שבת כו׳ וכן לשאר מצות וכמש״ש ולמול כו׳ ונקט אלו אע״פ שיש בהן כרת וכ״ש לשאר וה״ה למגילה:
אבל אם כו׳ – לתירוץ חד דתוס׳ בפ״י דפסחים ובפ״ק דנזיר דקידוש על היין דבר תורה ואמרינן בפ״ב דשבת שנ״ח דוחה אותה והוא דלא כמ״ש כאן ור״ן ס״ל כתי׳ אחר וכמ״ש הרמב״ם ומד״ס לקדש על היין כו׳: