רמב"ן על דברים לב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על דבריםפרק ל"ב • פסוק כ"א |
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כו • כח • לב • לד • לה • לז • לח • מ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"ב, כ"א:

הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם  וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃


"הם קנאוני בלא אל" - בדבר שאין אלוה לשון רש"י ואם כן ירמוז לשדים הנזכרים והנכון שיאמר הם קנאוני בלא אל אמת כי אין אלוה מבלעדי ה' ומושיע אין בלתו כענין שנאמר (דהי"ב טו ג) וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת כעסוני בהבליהם השדים ואני אקניאם בלא עם הכשדים שנאמר בהם (ישעיהו כג יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה שפירושו העם שלא היה נחשב לגוי והקב"ה גדל אותם לרדות בהם את עולמו כמו שאמר (ירמיהו נא כ) מפץ אתה לי כלי מלחמה בגוי נבל אכעיסם עשו שהוא נבל ולא זכר ברית אחים וירמוז לשני הגלויות