רוטנברג על משלי כט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי[עריכה]

משל מקשיב על דֹּבֵר[1] שקר כל משרתיו רשעים (*נראה שהושמטה כאן נקודה)

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "דְּבַר".

הטקסט הפשוט[עריכה]

מֹשֵל, אשר[2] מקשיב וגומל[3] על דֹּבֵר שקר, כל משרתיו רשעים הם[4].

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת מיוחס (ליד פועל)

[4] לפי השמטת היה (בינוני)

הפירוש[עריכה]

מושל, המקשיב למי שדובר שקר ומשלם להם שכר[5] על כך, כל משרתיו רשעים הם, משום שהם מדברים לו דברי שקר, כדי שיקבלו ממנו שכר על כך.

[5] הוראת "גמל על פלוני" היא: גומל לפלוני על מה שעשה. השוה "לא כעונתינו גמל עלינו", תהלים קג10; ועוד.