רוטנברג על משלי כט א
רוטנברג על משלי • פרק כט • פסוק 1
הטקסט המקראי[עריכה]
[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "תּוֹכָחוֹת (*נראה שהושמטו כאן גרשיים).
הטקסט הפשוט[עריכה]
איש תוכֵחות, אשר[2] מקשה את[3] ה[4]ערף, פתע ישבר ולא יהיה[5] מרפא.
[2] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)
[3] לפי השמטת יחס
[4] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[5] לפי השמטת היה (שלילה)
הפירוש[עריכה]
איש עשיר[6], שבאות עליו תוֹכֵחוֹת[7], והוא מקשה את עורפו – יישבר פתאום ולא יהיה לו עוד מרפא. כלומר, איש עשיר, שבאות עליו מחלות שונות, כתוכֵחות, ר"ל כעונשים[7] על חטאיו, והוא מקשה את עורפו ואינו חוזר בתשובה – באה עליו פתאום מחלה קשה ביותר, השוברת אותו לחלוטין, ושממנה לא יתרפה (*נדצ"ל יתרפא) עוד לעולם.
[6] ראה הע' 6 ליב3.
[7] המלה "תוכחות" שלפנינו הכ"ף שלה היא צרויה, בדומה ל"תוֹכֵחוֹת" שב"לעשות נקמה בגוים תוכֵחוֹת בלאמים", תהלים קמט7; והיא ריבוי של השם "תוכֵחה", שהוראתו: עונש (השוה "יום צרה ותוכֵחָה ונאצה", ישעיה לז3 (*נראה שהושמט כאן סוגר שמאלי) – בעוד המלה "תוכחות" היא ריבוי של השם "תוכַחַת", שהוראתו: דברי מוסר