רבינו בחיי על בראשית מג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רבינו בחיי על בראשיתפרק מ"ג • פסוק ט"ז |
ט • י • יד • טו • טז • יח • כט • ל • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ג, ט"ז:

וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃




וטבוח טבח:    צוה זה למנשה בנו שהרי בני יעקב נזהרים היו על השחיטה:

והכן:    זה נקור החלב, או יש לפרש והכן שזמן אותם בערב שבת ליום שבת כענין שכתוב (שמות טז, ה): " והיה ביום הששי והכינו וגו'", וכן תמצא בבראשית רבה "והכן" - אין והכן אלא שבת כמה דתימר "והכינו את אשר יביאו" הדא אמרה ששמר יוסף את השבת:

בצהרים:    זו היא שעת מאכל השרים והשופטים שיש להם להתעסק בצרכי צבור, וכן הכתוב יגנה האוכלים בשחר, הוא שאמר שלמה ע"ה (קהלת י, טז): "אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו", וישבח האוכלים בצהרים הוא שאמר (קהלת י, יז): "אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו":