המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃
(יז) אשריך - זאת המלה באה בלא סמיכת דבור בלשון רבים כמו אשרי האיש, ובסמיכה פעם בלשון רבים כמו ובוטח ביי' אשריו, ובמקום אחר בלשון יחיד, ושומר תורה אשרהו. אמר רבי משה הכהן נ"ע כי אשרהו לשון רבים, וכן עיניהו, ידהו, גבורהו, בהתפללו בעד רעהו. וראיותיו כי נכח עיני יי' דרכי איש, ושכח הנה עין יי' אל יריאיו, ג"כ ידהו לשון יחיד, וגבורהו כן, מגן כל גבור שיש בו. ובעבור מלת בהתפללו בעד רעהו נהפך העולם? וא"כ ביד רעהו העדלמי שנים היו, ומה הפרש בין רעו ורעהו, שיו שיהו, גם בפעלים ירדפו ירדפהו, אולי התפלל איוב בעד כל אחד ואחד מרעיו תפלה בעצמה ולקח כל אחד מהם שבעה פרים ושבעה אילים. ויורה על מלת אשרהו שהוא לשון יחיד אשרך ארץ.
וענין בן חורים — שיעשה מעשה הגדולים והפך בן בליעל. אמר אחד מהמפרשים, ידוע שאין בעינים כדמות הלובן שהוא דומה לאור ואין למטה מן השחור, והכתוב ידמה הגדולים ללובן, והקטנים שאין להם מעלה וגדולה לחושך. ויפרש חורים לבנים כמו חור כרפס ותכלת, ג"כ יפרש ואורגים חורי, סלי חורי, ולבן בלשון ארמית חיור, והפך החורים חשוכים, בל יתיצב לפני חשוכים. יש מפרש ולא בשתי כמו בשתיה, וי"א כי בשתי כענין דלות, כמו ונשתו מים, לשונם בצמא נשתה, והענין כי כל מעשיהם בגבורה. וענין סמיכת גבורה לאכילה, עד שיתאוו ויתעכל המאכל, והענין, שאינם אוכלים כי אם לצורך ולא בשביל תענוג:
