ראש מילין/צדי פשוטה

• "אל'ף" • "בי"ת" • "גימל" • "דל"ת" • "ה"א" • "וי"ו" • "זיי"ן" • "חי"ת" • "טי"ת" • "יו"ד" • "כ"ף" • "למ"ד" • "מי"ם" • "נו"ן" • "סמ"ך" • "עי"ן" • "פ"א" • "צד"י" • "קוף" • "רי"ש" • "שי"ן" • "תי"ו" • מנצפ"ך • "כ"ף פשוטה" • "מי"ם סתומה" • "נו"ן פשוטה" • "פ"א פשוטה" • "צד"י פשוטה"

"צד"י פשוטה"

הצדדים החיצוניים במגעם, יסוד הצדק הכללי המתרכז בהבטאת הצד"י בהקשרו עם התוכן הקופי הנסמך לו, הרי הוא שואב את מעיניו מאותו הערך של הצדק הרחב, הבלתי מותנה בתנאים מוגבלים, טבעים, הגיונים, והצדדים עצמם במגעם ביושר צדקם כלפי העולם והעולמים החיצונים אשר יסבום, הרי הם יונקים מיסוד הצדק המתגלה בכח העליון החבוי של הצדיק הבלתי מותנה, המתרומם ממעל לכל הגבלה, מתנשא בהדרת קודש, ביפעת תפארה של הצדק המוחלט, שמיסודו יזרח אור הצדק בהכפפו על כל דבר חק ומשפט, ואוצר קודש מלא מסך חיים זה מתגלה בפאר הסגולה של הצד"י הפשוטה. וההוד הנעלם של צפונות המושגים בהדרתם הפשוטה יוצר הוא את התוכן האידיאלי של כל היקום טרם הבראותו, ומגלה את דיניו הקדושים בכל מלא שטח ההתבראות כולה בכל אגפיה. אור המשרים ומתק הנועם הפנימי מתחסן הוא במקור נביעתו, ומעינות הישועה מתגברים, ומי מלא ימצו, ושוטפים ועוברים במלא כל עולמים נהרי נחלי דבש וחמאה, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלהיו, ברוך אומר ועושה, ברוך הוא. וטללי הילדות, שהם שבים להתגלות ברסיסיהם הנוצצים לעת זקנה, בפרט ובכלל, באיש ובאומה, בעולם ובעולמים, ובכל מרחבי היש, בגויות ובנשמות, הם מכפלים רבבות מונים את העושר הגדול של אוצר החיים, התחיה והדעה, והאותיות מתמלאות במילואי אורים גדולים, ואתו דרדקי לבי מדרשא ואמרי מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא אתמר כותייהו, הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו נאם ד'.