ראש מילין/השרשים/גב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

גב.[עריכה]

גב. כשתוכן הגמול המבוטא בתיאור הגימל ובביטוייו, יסוד מדת המשפט המעשית ההולכת בכל סדרי העולמים, בא אל בית קיבולו, הרי הוא מתקטן מצורת האידיאליות הפנימית של מהות המשפט בצורתו העצמית. הוא דומה לשרשו העליון המופשט, אבל מתיחש הוא אליו יחש הגב של האדם לגבי הפנים שלו, וראית את אחורי ופני לא יראו. מדת הגמול העליונה האידיאלית היא, וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, אבל הגמול המצוייר המוגשם כשהוא נכנס בבית קיבולו החוצץ בעד אורותיו העליונים, הרי תואר גב לו. אמנם מצד היחש הפנימי הנמצא בין הגמול המופשט, צורת המשפט הפנימית, אל הגמול המוגבל המכונס בחבורו אל הבית, מתרומם הוא התוכן הגמולי גם בערכי גבוליו, ויחש הגובה מתיחש אליו במקורו המילולי, ויגבה ד' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. וע"כ יבטא הגב ג"כ את המובן של גבה בתמונה שרשית מקורית.