המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ותשמע". הנה גם האשמה החמישית שהגדיל מהרי"א מה שמהר דוד לקחת את האשה, תרבה לה בורית, שהיה מוכרח לזה
להסתיר הדבר של ההריון. וגם בכתוב הזה ירמוז כי מגורשת היתה מאוריה, במ"ש "ששמעה שמת אישה ותספד אל בעלה", כי יש הבדל בין שם איש ובין שם בעל, שם איש הוא מצד החבה שבין איש לאשתו, ושם בעל הוא רק מצד שבעל
אותה או מצד האדנות, וע"כ כשמדברת בעדה בא תמיד כינוי אישי לא כינוי בעלי, ואמר (הושע ב, יח) תקראי אישי ולא תקראי
לי עוד בעלי, כי קריאת שם אישי מורה שחבתו עליה, והשמועה באה שמת אישה כי כן חשבו העם, אבל היא ספדה על בעלה
(כו) "ותשמע אשת אוריה כו'". תחלה אמר אישה, ואחר כך אמר בעלה, אמנם הנה באומרו אישה, יורה כי עדיין היה לו אישות עמה, והמשמיעים כך עלה על רוחם, כי לא ידעו או לא שמו לבם אל הגט כריתות, אך היא בהספידה אותו לא להיות לה אישות עמו הספידה, כי אם על מציאות בעל בעלמא, וזהו אומרו בשמיעה, אישה, ובהספד, בעלה:
