קטגוריה:מלכים א ג כב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך
המהדורה המנוקדת: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
פרשני המקרא
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ותדברנה" - היו מתווכחות על הדברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כי בדברם, אמרה הנתבעת בלשון בני החי ובנך המת, והתובעת אמרה בהפך בנך המת ובני החי, וכלל בלשון שהאדם יקדים תמיד מה שהוא העקר ויאחר את הטפל, ולפ"ז הסברא נותנת שהאשה שדקדקה להקדים בלשונה בני החי קודם, עקר מגמתה שיהיה החי בנה, והמקדמת בלשונה בנך המת עקר מגמתה שיהיה המת בן חברתה, לא שיהיה החי בנה, ומזה כבר היה יכול להבין ולהכריע מי אמו. אמנם יש סברה שכל א' מקדמת מה שהוא עקר אצלה בטענה וראיה, כי התובעת עקר ראייתה היה ממה שהמת אינו בנה, שמזה תכריח שהחי הוא בנה כנ"ל, והנתבעת עקר ראייתה הוא ממה שהחי הוא בנה, שמזה מכרחת שהמת הוא בן חברתה, וכ"א הקדימה מה שהוא עקר הראיה וההוכחה לדבריה. אמנם בכל זאת הבין שלמה בחכמתו שהאומרת ומקדמת בנך המת הוא מצד שזה עקר מגמתה, כי הגם שבפעם הראשון שבררה ראיותיה היתה צריכה להקדים שבן חברתההוא המת שזה עקר הראיה, בכ"ז אחר שחזרה זאת ב"פ כמ"ש "ותדברנה לפני המלך", ר"ל שכן דברו כמה פעמים, ובכל פעם הקדימה התובעת בנך המת ובני החי, מזה השכיל שעקר מגמתה הוא רק שגם לה גם לחברתה לא יהיה, ולכן מקדמת זאת תמיד, כי הבאת הראיה היא רק בפעם הראשון, לא כן בדברים אח"כ יקדים כ"א מה שהוא עקר ברצונו ובלבבו ומה שרוצה לזכות במשפט, וז"ש:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ג כב.
|
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. |
| -- מלכים א ג, כב |
משפט שלמה
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת
סוף סוף הגענו למחלוקת. עד כה הנשים הסכימו.
האחרת אומרת: בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת
והאחת אומרת: בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי
המפרשים רואים בסגנון השונה הוכחה לזהות האם האמיתית הנובעת מהעובדה שהאם האחרת שמה את "הַחַי" לפני "הַמֵּת", אולם לדעתי האמהות עצמם לא ידעו מי היא אמו של התינוק החי, וגם בסוף המשפט המלך (ואנחנו) לא יודעים מי היא אימו של החי, כאשר זו שפתחה ב"הַמֵּת" הוכרזה כאימו של התינוק החי.
האישה השניה לא טענה שהיא לא החליפה ולא האשימה את הראשונה כשקרנית. כל ששתיהן אמרו: לא, שלי החי. מכאן ששניהן החליפו מספר פעמים.
וַתְּדַבֵּרְנָה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
לא ברור מה עוד יש לדבר. האמהות העלו את טענותיהן. מידע נוסף לא סופק. האם "וַתְּדַבֵּרְנָה" פונה למה שהם כבר אמרו, אז מה יש לחזור על זה. ואם בשלב זה האמהות התחילו להתוכח בצעקות בלי להביא הוכחות נוספות, זה מסביר את כעסו של המלך בהצעתו.
אחת משקרת
במצב שנוצר, אחת לפחות משקרת למלך וחייבת עונש מוות. כל השאלה היא: מי היא השקרנית? כבודו של המלך היה על המואזנים.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "מלכים א ג כב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.