המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ
"והחרמתי" - הוא מאמר הנביא בשם ישראל אז אחרים לה' חמדת עשרם
"והדיקות" - תשחקם דק דק
"קומי ודושי" - לפי שהמשילם לעמיר אמר לשון הנופל בעמיר ור"ל הנה עתה שכולם נקבצו ובאו עמוד והרוג בהם עם כי נחלש כחך בהיותך בגולה הנה אני אחזק אותך ואשים קרנך ברזל לנגח בהם ואת פרסותיך אשים נחושה לרמוס אותם
מצודת ציון
"ודושי" - מלשון דישה
"ופרסותיך" - הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו בפרסות סוסיו (יחזקאל כ"ו) ואמר בדרך שאלה
"נחושה" - נחושת
"והדקות" - ענין שחיקה כמו אדיקם ארקעם (שמואל ב כ"ב)
"והחרמתי" - ענין הקדש כמו כל חרם בישראל (במדבר י"ח)
"קומי ודושי בת ציון" מצייר זמן מלחמת גוג ומגוג שאז קבצם כעמיר גורנה להסיר המוץ מן הבר, ומצוה אל בת ציון שתקום ותדוש כעגלה דשה, "כי קרנך אשים ברזל", להלחם בקרן ולנגח מן המון גוג "ופרסותיך אשים נחושה" לענין הדישה לברר הדגן מן המוץ, "והדיקות עמים רבים", ולהסיר הקליפה היינו לכלות הרשעים עד שישאר קמח נקי, "והחרמתי לה' בצעם" הבצע והחמס שלקחו מישראל יהיה חרם והקדש לה' כי קדש ישראל לה' וממונם כממון הקדש, וגם "חילם" של עצמם שאינם ע"י בצע מישראל ואינו חרם, מ"מ יהיה לה' מצד שהוא "אדון כל הארץ" והכל שלו:
ביאור המילות
"בצעם וחילם". בצע מיוחד על ממון שהרויח ורובו שלא במשפט כמו כן ארחות כל בוצע בצע (משלי א'):