שופטים ה
תנ"ך > שופטים > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר ב בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה ג שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל ד יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים ה הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל ו בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות ז חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל ח יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל ט לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה י רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו יא מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה יב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם יג אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים יד מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר טו ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב טז למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב יז גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון יח זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה יט באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו כ מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא כא נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז כב אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים כד תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך כה מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה כו ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו כז בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד כח בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו כט חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה ל הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל לא כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה
א וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ יְהוָה. ג שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. ה הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ו בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. ז חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. ח יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל. ט לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה. י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ. יא מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְהוָה. יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם. יג אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְהוָה יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים. יד מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר. טו וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב. טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב. יז גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. יח זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה. יט בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ. כ מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא. כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז. כב אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו. כג אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים. כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ. כה מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה. כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד. כח בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו. כט חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ. ל הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל. לא כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.
א וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ ב בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃ ג שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ד יְהוָ֗ה בְּצֵאתְךָ֤ מִשֵּׂעִיר֙ בְּצַעְדְּךָ֙ מִשְּׂדֵ֣ה אֱד֔וֹם אֶ֣רֶץ רָעָ֔שָׁה גַּם־שָׁמַ֖יִם נָטָ֑פוּ גַּם־עָבִ֖ים נָ֥טְפוּ מָֽיִם׃ ה הָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ו בִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֤ר בֶּן־עֲנָת֙ בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל חָדְל֖וּ אֳרָח֑וֹת וְהֹלְכֵ֣י נְתִיב֔וֹת יֵלְכ֕וּ אֳרָח֖וֹת עֲקַלְקַלּֽוֹת׃ ז חָדְל֧וּ פְרָז֛וֹן בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֙מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ח יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ט לִבִּי֙ לְחוֹקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃ י רֹכְבֵי֩ אֲתֹנ֨וֹת צְחֹר֜וֹת יֹשְׁבֵ֧י עַל־מִדִּ֛ין וְהֹלְכֵ֥י עַל־דֶּ֖רֶךְ שִֽׂיחוּ׃ יא מִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗ים בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְק֣וֹת יְהוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזֹנ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃ יב עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃ יג אָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם יְהוָ֕ה יְרַד־לִ֖י בַּגִּבּוֹרִֽים׃ יד מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃ טו וְשָׂרַ֤י בְּיִשָּׂשכָר֙ עִם־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי־לֵֽב׃ טז לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִק֣וֹת עֲדָרִ֑ים לִפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדוֹלִ֖ים חִקְרֵי־לֵֽב׃ יז גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן׃ יח זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה׃ יט בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃ כ מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִיסְרָֽא׃ כא נַ֤חַל קִישׁוֹן֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישׁ֑וֹן תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃ כב אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס מִֽדַּהֲר֖וֹת דַּהֲר֥וֹת אַבִּירָֽיו׃ כג א֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא־בָ֙אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהוָ֖ה בַּגִּבּוֹרִֽים׃ כד תְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ׃ כה מַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה׃ כו יָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִֽימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָלְמָ֤ה סִֽיסְרָא֙ מָחֲקָ֣ה רֹאשׁ֔וֹ וּמָחֲצָ֥ה וְחָלְפָ֖ה רַקָּתֽוֹ׃ כז בֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֤ין רַגְלֶ֙יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד׃ כח בְּעַד֩ הַחַלּ֨וֹן נִשְׁקְפָ֧ה וַתְּיַבֵּ֛ב אֵ֥ם סִֽיסְרָ֖א בְּעַ֣ד הָֽאֶשְׁנָ֑ב מַדּ֗וּעַ בֹּשֵׁ֤שׁ רִכְבּוֹ֙ לָב֔וֹא מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּ פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו׃ כט חַכְמ֥וֹת שָׂרוֹתֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף־הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ׃ ל הֲלֹ֨א יִמְצְא֜וּ יְחַלְּק֣וּ שָׁלָ֗ל רַ֤חַם רַחֲמָתַ֙יִם֙ לְרֹ֣אשׁ גֶּ֔בֶר שְׁלַ֤ל צְבָעִים֙ לְסִ֣יסְרָ֔א שְׁלַ֥ל צְבָעִ֖ים רִקְמָ֑ה צֶ֥בַע רִקְמָתַ֖יִם לְצַוְּארֵ֥י שָׁלָֽל׃ לא כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל־אוֹיְבֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃
| ציור של גוסטב דורה. ר' דבורה הנביאה בויקיפדיה |
- א וַתָּשַׁרדבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {ס}
בַּיּוֹם הַהוּא {ר}{ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד לֵאמֹר: {ס}
- ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס}
בְּהִתְנַדֵּבכאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה {ר} עָם - בָּרְכוּ יְהוָה! {ס} - ג שִׁמְעוּ מְלָכִים! הַאֲזִינוּ {ר} רֹזְנִיםשרים! {ס}
- אָנֹכִי - לַיהוָהאשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא)! אָנֹכִי אָשִׁירָה {ס}
- אֲזַמֵּר {ר} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! {ס}
- ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס}
-
- ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִירמהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'{ס}
בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹםארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני{ס} - אֶרֶץכל הארץ {ר} רָעָשָׁהרעדה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּטיפטפו גשם, {ס}
- גַּם עָבִיםעננים נָטְפוּ {ר} מָיִם. {ס} - ה הָרִים נָזְלוּנמסו למים מִפְּנֵי יְהוָה, {ס}
- זֶה {ר} סִינַיכמו הר סיני שבזמן מתן תורה גם כן הזדעזע: 'וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד' (שמות יט, יח)! - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
- ו בִּימֵי שַׁמְגַּרהשופט שהוזכר בסוף פרק ג בֶּן {ר} עֲנָת {ס}
- בִּימֵי יָעֵלשהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת): חָדְלוּ אֳרָחוֹתלעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים), {ס} - וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹתבנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות, יֵלְכוּנאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹתבדרכים עוקפות מפותלות. {ס}
- ז חָדְלוּ פְרָזוֹןהפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות בְּיִשְׂרָאֵל {ר} חָדֵלּוּ, {ס}
- ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִירמהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'{ס}
-
- עַד שַׁקַּמְתִּישעמדתי דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי אֵםאישה, שופטת בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
- ח יִבְחַרכאשר בחרו להם ישראל {ר} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים -
- אָז לָחֶםקרבה המילחמה שְׁעָרִיםלשערי העיר. {ס}
- מָגֵן אִם יֵרָאֶהלא יראה, לא קיים {ר} וָרֹמַחחרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למילחמה) {ס}
בְּאַרְבָּעִים אֶלֶףהלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
- עַד שַׁקַּמְתִּישעמדתי דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי אֵםאישה, שופטת בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
-
- ט לִבִּירחשי הכבוד של ליבי נתונים {ר} לְחוֹקְקֵילמנהיגי יִשְׂרָאֵל {ס}
- הַמִּתְנַדְּבִיםהמוזכרים בפסוק ב בָּעָם - בָּרְכוּ {ר} יְהוָה! {ס}
- י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹתעל נקבה של חמור צְחֹרוֹתאתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים {ס}
יֹשְׁבֵי {ר} עַל מִדִּיןבאוהל על בגדים שפרשו על האדמה וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְבדרכים, שִׂיחוּדברו על הנס שארע! {ס}
- ט לִבִּירחשי הכבוד של ליבי נתונים {ר} לְחוֹקְקֵילמנהיגי יִשְׂרָאֵל {ס}
-
- יא מִקּוֹלבשמוע את קולות מְחַצְצִיםמחלקי הגדודים בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּיםמעיינות ובארות! {ס}
- שָׁם יְתַנּוּישירו ויספרו צִדְקֹתעל ישועות יְהוָה, {ס}
- צִדְקֹת {ר} פִּרְזוֹנוֹשעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז) בְּיִשְׂרָאֵל! {ס}
- אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִיםלמילחמה עַם {ר} יְהוָה. {ס}
- יא מִקּוֹלבשמוע את קולות מְחַצְצִיםמחלקי הגדודים בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּיםמעיינות ובארות! {ס}
-
- יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה! {ס}
עוּרִי {ר} עוּרִי! דַּבְּרִי שִׁיר! {ס} - קוּם בָּרָק! וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {ר} אֲבִינֹעַם! {ס}
- יג אָז יְרַדירדו שָׂרִיד לְאַדִּירִיםשרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד) עָםשבעם, {ס}
- יְהוָה {ר} יְרַד לִיירד לישראל, לעזור להם בקרב בַּגִּבּוֹרִיםבקרב הגיבורים. {ס}
- יד מִנִּיהגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁםמוצאם {ר} בַּעֲמָלֵקבהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים) {ס}
אַחֲרֶיךָואחרי שבט אפריים הלכו לקרב שבט בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָבציבאותיך, {ס} - מִנִּי {ר} מָכִירכינוי לשבט מנשה, על שם בנו היחיד (במדבר כו, כט) יָרְדוּ מְחֹקְקִים {ס}
וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִיםירדו המפקדים בְּשֵׁבֶטבעט, שכותבים פקודות בעט {ר} סֹפֵר. {ס} - טו וְשָׂרַישרים בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה, {ס}
- וְיִשָּׂשכָר {ר} כֵּןכמו בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {ס}
- יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה! {ס}
-
- בִּפְלַגּוֹתבמחנות רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵיהחלטות {ר} לֵבחשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות). {ס}
- טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִםגדרות הצאן?! {ס}
- לִשְׁמֹעַ {ר} שְׁרִקוֹת עֲדָרִיםהרועים לעדריהם? {ס}
- לִפְלַגּוֹתחזרה על סוף הפסוק הקודם רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי {ר} לֵב. {ס}
- בִּפְלַגּוֹתבמחנות רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵיהחלטות {ר} לֵבחשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות). {ס}
-
- יז גִּלְעָדכינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵןהוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה {ס}
- וְדָן {ר} - לָמָּה יָגוּרבזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב אֳנִיּוֹת, {ס}
אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף {ר} יַמִּים {ס}
וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן? {ס}
- יז גִּלְעָדכינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵןהוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה {ס}
-
- יח זְבֻלוּן {ר} עַםהוא שבט שלעומתם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}
וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵיחרף את נפשו על הר תבור {ר} שָׂדֶה. {ס} - יט בָּאוּ מְלָכִיםבעלי הברית של יבין נִלְחָמוּתפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק {ס}
אָז {ר} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {ס}
בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {ר} מְגִדּוֹ. {ס} - בֶּצַע כֶּסֶףאבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם לֹא לָקָחוּ. {ס}
- יח זְבֻלוּן {ר} עַםהוא שבט שלעומתם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}
-
- כ מִן {ר} שָׁמַיִםמהשמיים, כביכול הכוכבים והמזלות נִלְחָמוּ, {ס}
הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָםממסלוליהם נִלְחֲמוּ עִם {ר} סִיסְרָא. {ס} - כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָםשטף את האויבים, {ס}
נַחַל {ר} קְדוּמִיםקדום הוא נַחַל קִישׁוֹן. {ס}
תִּדְרְכִי נַפְשִׁידבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל {ר} עֹזבגבורה! {ס} - כב אָזכאשר מלכי כנען נמלטו הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {ס}
מִדַּהֲרוֹת, {ר} דַּהֲרוֹת אַבִּירָיוסוסי המילחמה. {ס}
- כ מִן {ר} שָׁמַיִםמהשמיים, כביכול הכוכבים והמזלות נִלְחָמוּ, {ס}
-
- כג "אוֹרוּקללו מֵרוֹזאת העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
- כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {ס}
לְעֶזְרַת {ר} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {ס} - כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל - אֵשֶׁת חֶבֶר {ר} הַקֵּינִי, {ס}
- מִנָּשִׁיםיותר מכל הנשים בעולם בָּאֹהֶלהיושבות באוהל תְּבֹרָךְ. {ס}
- כה מַיִם {ר} שָׁאַלביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט) - חָלָב נָתָנָה, {ס}
- בְּסֵפֶל אַדִּירִיםשל שרים, מפואר וגדול הִקְרִיבָהקירבה אליו {ר} חֶמְאָההשמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן. {ס}
- כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה {ס}
וִימִינָהּאת יד ימין שלה {ר} לְהַלְמוּתלפטיש עֲמֵלִיםפועלים, {ס} - וְהָלְמָה סִיסְרָא, מָחֲקָההשמידה {ר} רֹאשׁוֹ, {ס}
וּמָחֲצָה וְחָלְפָההעבירה את היתד דרך רַקָּתוֹ. {ס} - כז בֵּין {ר} רַגְלֶיהָ כָּרַעשכב עייף נָפַל שָׁכָב, {ס}
בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {ר} נָפָל, {ס} - בַּאֲשֶׁרבמקום בו כָּרַעשכב לישון - שָׁם נָפַל שָׁדוּדהרוג. {ס}
- כג "אוֹרוּקללו מֵרוֹזאת העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
-
- כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָההשקיפה בדאגה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָבדרך החלון. ושאלה:: {ס}
- "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
- מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵילהישמע צעדי מַרְכְּבוֹתָיו?" {ס}
- "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
- כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָההשקיפה בדאגה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָבדרך החלון. ושאלה:: {ס}
-
- כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּהתשבנה לה, {ס}
אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {ר} לָהּלעצמה: {ס}
- ל "הֲלֹאהם מתעכבים כי יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {ס}
- רַחַםאישה, שבויית מילחמה {ר} רַחֲמָתַיִםאו שתי נשים לְרֹאשׁלכל גֶּבֶר! {ס}
- שְׁלַל צְבָעִים {ר} לְסִיסְרָא! {ס}
שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {ס}
צֶבַע {ר} רִקְמָתַיִםרקום כפליים לְצַוְּארֵי שָׁלָל!על צואר השבויות". {ס}
- ל "הֲלֹאהם מתעכבים כי יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {ס}
- כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּהתשבנה לה, {ס}
-
- לא כֵּןכמו סיסרא יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה! {ר}
- וְאֹהֲבָיוולעומת זאת אוהבי ה' יאירו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹכשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה). {ס}
- וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}
