קטגוריה:יהושע ט ג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי
המהדורה המנוקדת: וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי.
פרשני המקרא
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ליריחו ולעי" - רצה לומר שהמה שני דברים הפכים כי יריחו כבשו בנס והעי בתחבולות וברוב עם ולזה הבינו הדבר שבערמה עשו להטעותם כאמור למעלה (פרק ח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
א"כ מדוע הוצרכו הגבעונים לערמות האלה? ומה היה הויכוח אולי בקרבי אתה יושב ותרעומת ישראל על הנשיאים שקבלום והלא מחוייבים היו לקבלם? ויפלא שתחלה (פ"ה) התחילו לדבר אל יהושע ואל כל איש ישראל, ויהושע לא השיב להם רק ויאמר איש ישראל ואז תחת שהיה להם להשיב אל איש ישראל אמרו אל יהושע? - כשאמר להם יהושע מאין אתם לא הודיעו שם מדינתם רק אמרו מארץ רחוקה מאוד באנו וכו', וזה כבר אמרו שבאו מארץ רחוקה? ואז התחילו לאמר תכלית בואם לשם ה' אלהיך כי שמענו וכו' וזה היה ראוי שיאמרו תיכף בבואם?:
"ויושבי גבעון". הם שמעו ג"כ מה שעשה (ל)יהושע ליריחו ולעי שלא פתח להם בשלום ולא החיה כל נשמה וחשבו ג"כ שלא יקבלום ישראל. והנה לפי דעת הרמב"ם (פ' ששי מה' מלכים ה"ד) נצטוו ישראל גם במלחמת מצוה שהיא מלחמת ז' עממים לקרא אליהם לשלום, וקבלת השלום תלוי אם יקבלו שלשה דברים, מס ועבדות ושבע מצות ב"נ, ואז מחויבים להשלים עמהם, כמ"ש (דברים כ, יא) והיה אם שלום תענך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ובכ"ז אסור להם לכרות להם ברית דרך אהבה, כמ"ש (שם ז, ב) לא תכרות להם ברית. ולכן התלוננו על הנשיאים שקבלו את יושבי גבעון, מפני שכרתו להם ברית. ומה שלא פתח יהושע בשלום ביריחו ועי, מפני שקודם שעבר את הירדן שלח שלשה פרוזדיגמאות, הרוצה להשלים ישלים (ר"ל לקבל מס ועבדות וז' מצות), ובזה פתח בשלום כללי לכל בני המדינה, וראייתו ממ"ש (לקמן יא, יט) לא היתה עיר אשר השלימה את ב"י בלתי החוי כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה, מבואר שאם היו רוצים להשלים היו מוכרחים לקבלם (והגם שרש"י בפי' התורה והראב"ד בהשגות חולקים ע"ז, הכתובים פה מתפרשים יפה כפי דעתו, וכ"ד הרד"ק כהרמב"ם). ולפ"ז הוצרך לבאר פה מדוע הוצרכו יושבי גבעון להערים הוא מפני ששמעו מה שעשה ליריחו ולעי וטעו שאין מקבלים בשלום:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט ג.
וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ
כשם שכל מלכי כנען שמעו מה קרה ליריחו ולעי, ככתוב: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים" (ביאור:יהושע ט א), כך גם יושבי גבעון ומלכם שמעו, ונבהלו.
מלכי כנען ניסו להתארגן ולהתקבץ ביחד כדי ליצור צבא גדול נגד בני ישראל. סביר שהם ביקשו מאנשי גבעון להצטרף, ככתוב: "וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (ביאור:יהושע י ב).
אנשי גבעון הבינו שאין להם סיכוי לשרוד במלחמה ללא אבדות כבדות ביותר, ואפילו אז הם יהפכו לעבדים לאחד מהמלכים החזקים של כנען.
וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן
יושבי גבעון היו מהעם החוי, ככתוב: "ויאמרו (וַיֹּאמֶר) אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶל הַחִוִּי" (ביאור:יהושע ט ז), וכידוע אנשי שכם היו גם הם אנשי החוי, ככתוב: "וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית לד ב).
כבר מאז ששמעון ולוי כבשו (בעורמה) את שכם, ובכל תקופת בני ישראל במצרים, אנשי שכם החוי היו עבדים לבני ישראל. לא נאמר שיהושע כבש את שכם והרג את מלכה, ויהושע הלך להר עיבל והר גריזים בלי לחשוש ממלחמה, התנהג שם כשליט הארץ היושב על כסא מלכותו, וכתב והקריא את כל הברכה והקללה (ביאור:יהושע ח לד).
נראה שאנשי גבעון הזדהו עם אנשי שכם והיו מוכנים להתאחד עם בני ישראל, כפי שאמרו בני יעקב למלך שכם ובנו: "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם, וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ, וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם, וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד" (ביאור:בראשית לד טז). ייתכן שזה הקל על יהושע לקבל אותם ולאשר את הברית שהוא נשבע במרמה.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יהושע ט ג"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.