קטגוריה:דניאל ב ח

דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא

מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין

הפיסוק אינו ברור:

• האם המלך אמר: 'נכון (אני רוצה שתגידו לי את החלום ששכחתי), יודע אני כי זמן אתם קונים ומעכבים'.
• האם המלך אמר: 'נכון יודע אני, אשר זו השעה אתם מסורים למות (רש"י), אמרו ...'
• האם המלך אמר: 'אני יציב בדעתי ומתעקש, ויודע, שבשעה זאת שאתם מסורים למוות, אמרו ...'

כָּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן, דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא

גם החלק הזה של המשפט לא ברור למפרשים:

• "כָּל עֻמַּת שֶׁרְאִיתֶם כִּי וַדַּאי מֵאִתִּי הַדָּבָר" - האם המלך דורש שהם יגידו מה שהם רואים בחלום שלו, כי הוא יודע מה הוא חלם. וכך באמת המלך מזהיר אותם במשפט הבא "וְדָבָר כּוֹזֵב וּמָשְׁחָת הִתְכּוֹנַנְתֶּם לֵאמֹר לְפָנַי" (ביאור:דניאל ב ט).
• "כל כנגד שאתם רואים שהלך ממני הדבר, ואתם כופלים לי להגיד לכם" רש"י מתרגם, שהמלך מודה שהוא שכח ומתלונן שהם מכריחים אותו להודות בזה בפעם השניה.
• המלך מזמין את כולם לדבר, והוא יקבל את החזיונות שלהם, כי אזלו (אזדו) לו מילות החלום והוא שכח אותו.

משמעות דברי המלך

קשה להבין מה בדיוק המלך אמר, אולם ברור מה הוא רוצה. הוא חלם חלום, נרעש בלילה, שכח את החלום, ועכשו הוא דורש שהקוסמים והמכשפים יגידו לו מה הוא חלם. הוא מבין שהם לא רוצים או לא יכולים. ובמידה והם לא מסוגלים, לפי חוק חמורבי מספר 1 אדם שמתחזה לקוסם ולא יכול להוכיח את כוחותיו העליונים, דינו מוות, לכן המלך דורש שהם יגידו לו את החזיון שהוא ראה, ואז המלך ישפוט אותם לחיים או למוות.