קטגוריה:בראשית כט כז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
המהדורה המנוקדת: מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אַשְׁלֵים שְׁבוּעֲתָא דְּדָא וְנִתֵּין לָךְ אַף יָת דָּא בְּפוּלְחָנָא דְּתִפְלַח עִמִּי עוֹד שְׁבַע שְׁנִין אָחֳרָנִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אַשְׁלִים כְּדוּן שִׁבְעָתֵי יוֹמֵי מִשְׁתַּיָא דְדָא וְנִיתַּן לָךְ אוּף יַת דָא בְּפוּלְחָנָא דְתִפְלַח עִמִי תוּב שֵׁב שְׁנִין אוֹחֲרָנִין: |
| ירושלמי (קטעים): | אַשְׁלִים שִׁבְעָתֵי יוֹמֵי מִשְׁתּוּתָא דְלֵאָה וְאֶתֵּן: |
רש"י
"ונתנה לך" - לשון רבים כמו נרדה ונבלה ונשרפה אף זה לשון רבים ונתנה וגו'
"גם את זאת" - מיד לאחר שבעת ימי המשתה ותעבוד לאחר נשואיה
מפרשי רש"י
[יח] שאם כן היה צריך לנקוד בקמץ. וכן הוא בדניאל (ר' ט, כז) "שבוע וחצי שבוע":
[יט] שבעה שבועות. שהוא לשון זכר, דלא כתיב 'שבע שבועות', כי "שבעה" לשון זכר:
[כ] לשון רבים. כלומר הנון הראשונה של "ונתנה" הוא לשון רבים, ואינה נון נפעל לומר שתנתן לך גם את זאת. ומה שלבן לא אמר 'ואתן לך גם את זאת', מפני שהיה כולל עמו שאר בני העיר הבאים להכניס החתן והכלה לחופה (ר' פסוק כב), ושתף עמו כל הקרואים דרך כבוד, שגם הם נותנים. אי נמי שרוצה לומר כי "לא יעשה כן במקומנו" שיתנו הצעירה לפני הבכירה, לכך אמר "מלא שבוע זאת ונתנה לך", כלומר בני העיר, שאינם רוצים לתת הצעירה לפני הבכירה (כ"ה ברמב"ן):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנִתְּנָה לְךָ – לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ "נֵרְדָה וְנָבְלָה" (בראשית יא,ז), "וְנִשְׂרְפָה" (שם פסוק ג); אַף זֶה לְשׁוֹן "וְנִתֵּן" (אונקלוס).
גַּם אֶת זֹאת – מִיָּד [לְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה], וְתַעֲבֹד לְאַחַר נִשּׂוּאֶיהָ.
רשב"ם
ונתנה: ותנתן לך גם את זאת מיד בעבודה אשר תעבוד עמדי אחרי נשואי רחל עוד שבע שנים אחרות, כדכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו', כי עכשיו הושלמו ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת. מכאן שאין מערבין שמחה בשמחה.
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט כז.
מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת
"שְׁבֻעַ" – המילה הזאת היא שבועה ולא המספר 'שבע' (7). לבן דרש שיעקב ישבע שהוא יעבד עוד שבע שנים עבור רחל, ואז, עוד באותו הערב, יעקב יקבל את רחל כאשתו.
החוזה הראשון היה פעולה תמורת פעולה - יעקב יעבוד, ולבן ייתן לו את בתו לאחר תום תקופת העבודה.
החוזה השני היה הבטחה תמורת פעולה - יעקב ישבע לעבוד עוד שבע שנים, ולבן ייתן לו מראש את בתו השנייה.
לבן זכה
- הוא לא יהיה אחראי אם ליעקב יהיו צרות עם בנותיו - הוא נתן את כולן.
- יעקב יקבל הגנה בביתו לתקופה ארוכה יותר.
- ליעקב יהיו הרבה נשים והתחרות ביניהן תגרום להולדת ילדים רבים.
- ילדיו של יעקב יגדלו בביתו של לבן ויהיו חסונים ואמיצים (בניגוד לאביהם בסיפור דינה (ביאור:בראשית לד לא) ).
- בזכותו תתקיים ברכתו לרבקה וברכת אלוהים לנכדיו.
יעקב זכה
- הוא יקבל הגנה, משפחה גדולה ואת רחל היפה. בהמשך הוא גם יצא עשיר מלבן.
אלוהים זכה
- רצונו של אלוהים יתקיים "וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד).
רחל ולאה זכו
- הן נמצאות ברשימת האימהות, ואנו מברכים אותן מדי יום.
זלפה ובלהה זכו
אין ספק שלבן ידע שפלגשיו, בסוף, ילדו ילדים ליעקב, כפי שעשתה שרי שנתנה את הגר אמתה לאברם, כדי להביא בן לאברם (ביאור:בראשית טז ב), לפי חוקי חמורבי.
האמות ידעו:
- כאשר אמה מביאה בן לאדון, הבן הוא ילדו של האדון, ומגיע לו חלק שווה ברכוש אביו, רק שהוא מקבל לבחור את חלקו אחרי הבנים מנשות אדונו.
- אמה שילדה לאדונה, אסור למכור אותה. אסור לענות אותה, כל עוד היא לא מתחצפת לשאר הנשים.
- במות האדון, אמה שילדה לאדונה, יוצאת לחופשי.
כך האמות ידעו שהן תזכנה לחופש, וברכת אלוהים בילדיהן, ולא היה איכפת להן ללדת ליעקב, אפילו אם הוא היה איש זעיר (ביאור:בראשית כה כו), וילדיהן יהיו זעירים כמוהו.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כט כז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.