קטגוריה:בראשית כד לג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויישם [ויושם] לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר
המהדורה המנוקדת: ויישם [וַיּוּשַׂם] לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְשַׁוִּיאוּ קֳדָמוֹהִי לְמֵיכַל וַאֲמַר לָא אֵיכוֹל עַד דַּאֲמַלֵּיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵּיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ויישם. ב' דסמיכי הכא ואידך ויישם בארון. רמז שרצו להמיתו וליתנו בארון והוא הרגיש ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי כי עבד אברהם אנכי ונהגתי בביתו שלא לאכול עד שאדבר דברי ברכת נטילת ידים ברכת המוציא ובזה חשב כי ינצל שכוס של ברכה לטובה מצטרף ולא לרעה וכן היה לו שבא המלאך והחזיר סם המות לצד בתואל ואכל ומת. וי"מ שנתנו לו דבר איסור ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי עבד אברהם אנכי ואיני אוכל דבר איסור:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד לג.
לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי
דחית האוכל
ויישם (וַיּוּשַׂם) לְפָנָיו – הכתוב נאמר ביחיד. רק העבד הוזמן לאכול עם לבן ובתואל. אוכל הוגש רק לעבד אברהם ולא לשומריו, אבל לבטח כמה שומרים באו איתו ועמדו מאחוריו.
בדחיית האוכל היה טמון עלבון – העבד הודיע ללבן ובתואל שהוא לא בא כאורח, הם לא חברים שלו. שהוא לא מוכן לקבל טובות הנאה מהם. שהוא לא יהיה חייב להם דבר. העבד דרש לגמור את העסקים לפני האוכל. קשיחותו של העבד הזהירה את לבן ובתואל שהם לא יכולים לעשות ממנו צחוק או לזלזל בו. למעשה העבד הודיע להם שהוא האדון של הבית והוא יעשה כרצונו.
העבד גם הודיע שהוא לא יאכל ללא אנשיו, אפילו לאחר שהעיסקה תגמר. בדחית האוכל העבד הודיע שהוא יאכל עם בבית מארחיו רק אם אנשיו יאכלו איתו. ואכן לאחר גמר העיסקה אנשיו אכלו איתו, ככתוב: "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד נד).
לבן ובתואל לא הביאו את הנזם והצמידים חזרה לעבד בזמן שהעבד הוזמן לאכול. יתכן שהם ביקשו מרבקה שתחזיר והיא סרבה, או שהם הסכימו עם רבקה שמותר לה להחזיק בתכשיטים שהיו כהצעת אירוסין. ניתן להבין שלבן ובתואל כבר הסכימו להצעת הנשואין, והעבד גם הוא הבין שכך הם חושבים ושרבקה לא רוצה להחזיר את התכשיטים ולבטל את הצעת הארוסין.
עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי
העבד ייצג את אברהם, נשיא בכנען שאלוהים בירך אותו בכל. הוא הציג את עצמו כנציג של מעצמה וכשליח של מנהיג עשיר ומבורך מאוד (ביאור:בראשית כד לה). מהרגע שבו עבד אברהם הוזמן בכבוד לארוחה, הוא קבע את כללי המשחק. העבד בהתנהגותו אמר:
- לא באתי לביקור אורחים.
- לא באתי לאכול.
- לא באתי לכבד אתכם.
- לא באתי לבזבז את הזמן.
- אני אגיד את דברי מההתחלה ועד הסוף.
- אתם לא תפריעו לי בשאלות.
- אתם לא תעירו הערות באמצע.
וַיֹּאמֶר דַּבֵּר
לבן ובתואל ישבו לפני האיש הזר. הם הבינו שמדובר בעניין חשוב מאוד לאיש, והסכימו ללא ויכוח.
אולם הכתוב נאמר ביחיד: "וַיֹּאמֶר". מי אמר? לבן או בתואל?
בהמשך נאמר: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ" (ביאור:בראשית כד נ), וגם כאן הפסוק מתחיל ביחיד "וַיַּעַן לָבָן", ורק אחר כך "לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ". ניתן להבין שלבן, ששמו מופיע לפני אביו היה המדבר הראשון והוא גם ענה ראשון.
- יתכן שרבקה, אחותו והבכירה של לבן, הודיעה ללבן להזמין את הזר לביתם, והודיעה ללבן שלא יפגע בסיכויים שלה להנשא, ולכן לבן מדבר ראשון כדי שאביו לא יקלקל את פקודתה של רבקה.
- יתכן שבתואל נתן ללבן לדבר ראשון, וכך הוא יראה את תגובת האיש, ויחליט עם לשנות את דברי בנו בהתאם לצורך בלי לפגוע בכבודו שלו ובכבוד בנו.
בכל אופן סביר שלבן ענה ונתן רשות לזר לדבר.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד לג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.