זמן המעשים עם ר' אליעזר
קנא
זקנים (כלומר חכמי הוועד) ונקבו בשם "תנו רבנן כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו ארבעה
זקנים לבקרו ר' טרפון ור׳ יהושע ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא״.
וארבעה אלה יהד עם ר' אליעזר נמצא במקום אחר שהיו כולם יחד עם תלמידיהם בעיר בני ברק בחג הפסח, והוא האגךה אשר נשארה לפנינו סדורה בהגדת ליל פסח:
"מעשה בר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ אלעזר בן עזריה ור׳ עקיבא ור׳ טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו וכו'״.
ואחרי שזה ודאי שגם המעשה הזאת היתה טרם נבדלו חברי ר׳ אליעזר ממנו, וגם להיפך זה ודאי שלא הי' זה זמן רב לפני "בו ביום" שהרי גם ר׳ אלעזר בן עזריה הי׳ עמהם, והוא הי׳ בו ביום רק בן שמנה עשרה שנה, מבואר הדבר שזה הי׳ בחג הפסח אשר לפני ראש השנה שהותחלו המעשים עם ר׳ יהושע דהיינו יותר משנה וחצי לפני בו ביום.
ועל פי כל הדברים האלה יתבארו לנו כל סדרי הדברים שם בכל זמני המעשים.
בחורף כשתי שנים לפני וועד ״בו ביום״, לפני הזמן אשר הקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה, היו ראשי חכמי הדור ר׳ אליעזר ר' יהושע ר׳ טרפון ר׳ אלעזר בן עזריה ור׳ עקיבא עם רבים מתלמידיהם בבני ברק, מסיבה אשר לא ידענו, אבל בודאי לצרכי בני ישראל.
בהיותם שם חלה ר׳ אליעזר מחלה עוברת וסבל יסורין, ונכנסו כולם יחד לבקרו ר׳ יהושע ר׳ טרפון ר׳ אלעזר בן עזריה ור׳ עקיבא.
בחג הפסח כבר נתרפא ר׳ אליעזר, וישב יחד עם חביריו לספר כל הלילה ביציאת מצרים.
אחר הפסח שבו כולם ליבנה לפעלם ועבודתם אשר אף כי בית הוועד בכללו לא נאסף הי׳ להם שם עבודה גדולה יחד עם הנשיא.
בימים ההם הורה ר׳ אליעזר כדעתו במחלוקתם בתנורו של עכנאי, אף שיתר חכמי הדור אשר נשארו בהמתיבתא חלקו עליו.
ועל ידי זה פרצה שם מריבה גדולה בין רבן גמליאל ור׳ אליעזר, אשר בנוגע לעיקר הדבר עמדו כולם לימין רבן גמליאל.
וגם ר׳ יהושע חבירו הגדול של ר׳ אליעזר, אף כי מימי ילדותו התהלך עם ר׳ אליעזר כרע כאח, אמר גם הוא ״לא בשמים היא״ כבר נתנה תורה לישראל ואחרי רבים להטות.
והיינו אף שאין הרבים מתוך אסיפת כל חכמי הוועד, ואף שלא היתה השקלא וטרי׳ בהמתיבתא בתור סוף הכרעת ההלכה.
אז הי׳ עם ר׳ אליעזר את אשר הי׳ לפנים עם עקביא כי כאשר לא רצה לחזור מדעתו נדהו רבן גמליאל שלא בפניו.
ורבן גמליאל עצמו יקרא כל הדבר רק על שמו וכמו שהוא במקומו בבבא מציעא ד׳ נ"ט:
״ואף רבן גמליאל הי׳ בא בספינה עמד עליו נחשול לטובעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשב־ל ר׳ אליעזר בן הורקנוס עמד על רגליו ואמר רבונו של
