עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/244

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫יסוד המשנה ותקופת התנאים עליה‬

‫קיח‬


וכל הדברים יתאימו יחד שכל דברי הפרק הזה אשר הנהו מסודר כן מהימים הראשונים בימי סידור דברי "יסוד המשנה" הנהו מבוא כללי לכל סדר טהרות, אשר כל יסוד המשנה אשר בו כבר נסדר אז כולו.

וכל הדברים האלה יאירו לנו אור גדול בנוגע למשנה, במס׳ אהלות הבאה רק על דברי המשנה בפ"א ממס׳ כלים.

ונבין על ידי זה דברים סתומים בהבנת מחלוקת גדולה של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע בהבנת דברי המשניות האלה.

‫ פרק י‪.‬

‫בריש מס' אהלות יותחל לפנינו:

"שנים טמאים במת אחד טמא טומאת שבעה ואחד טמא טומאת ערב, שלשה טמאין במת וכו׳ ארבעה טמאין במת וכו׳ כיצד שנים וכו׳ כיצד שלשה וכו׳ כיצד ארבעה וכו׳ אדם וכלים מיטמאין במת חומר באדם וכו׳ אדם ובגדים מיטמאין בזב חומר באדם וכו' אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו אפי׳ מגויד" וכו׳

"האיברים אין להם שיעור אפי׳ פחות מכזית" וכו׳.

והדברים מפליאים שהרי אי אפשר כלל לאמר "האיברים אין להם שיעור" כי אם אחרי אשר יהי׳ נאמר לפני זה כי לאו דוקא מת שלם כי אם שגם אבר מן המת מטמא.

שהרי "האיברים אין להם שעור" הוא רק פירוש של דין שגם האבר מן המת מטמא,

ואם כן הלא תחלה הי׳ צריך לבוא עצם הדין שגם האיברים מטמאין ויש להם כל דיני טומאת מת שלם,

ואחר זה הי׳ המקום לאמר "האיברים אין להם שיעור".

אבל הדברים פשוטים שאף שמס׳ אהלות היא מס׳ לעצמה ושם עוד לא הוזכר זה אבל לא לבד שסמכו על האמור במבוא לסדר טהרות בפרק א' מכלים כי אם שהדברים בריש מס׳ אהלות ישובו וילכו עליהם(ח).

ושם בפ"א מכלים נאמר:

"עשר טומאות פורשות מן האדם מחוסר כפורים (מצורע מוחלט וזב וכו׳) פירש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי מטמא במגע ומשא ואינו מטמא באהל, ואם יש עליו בשר כראוי מטמא במגע ובמשא ובאהל שיעור בשר כראוי כדי להעלות ארוכה"(ט).


הערה (ח): ולשון יסוד המשנה בזה הי׳ ״האיברים אין להם שיעור, ואפי' פחות מכזית מטמאין טומאתן״ ויבואר יותר לפנינו.

הערה (ט): במשנה שם בא אחר זה ״ר׳ יהודה אומר אם יש במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב יש בו להעלות ארוכה״.

והדברים מבוארים מעצמם כי ר׳ יהודה ‬בא רק על דברי יסוד המשנה אשר שם נאמר הכלל ״בשר כראוי כדי להעלות ארוכה״.

ועל זה יפרש ר׳ יהודה איך לדעת זה אם יש בה כדי להעלות ארוכה או לא.

והר"ב שם כתב ״ואין הלכה כר"י״ ולא ידעתי מדוע וכי מי חולק עליו ודבריו רק לפרש.

והרמב״ם בפ״ג מט״מ ה״ג שלא הביא דברי ר׳ יהודה נראה שהוא מפני שעובי חוט שתי וערב ‫כפלים מזה הוא שיעור בלתי נודע לנו עוד.