220
ימי הבירורים, ומס' עדיות
"חמש רחלות גזוזות וכו׳ חייבות בראשית הגז דברי ר' דוסא וחכמים
אומרים" וכו'.
"כל החוצלות טמאות וכו' דברי ר' דוסא וחכמים אומרים וכו' כל הקליעות וכו׳ דברי ר' דוסא וחכ״א" וכו'.
"הקלע שבית קבול וכו׳ דברי ר' דוסא וחכמים מטמאין."
"השבויה אוכלת בתרומה דברי ר׳ דוסא וחכ״א יש שבויה" וכו׳.
העתקנו כל זה למען דעת כמה רחוקים הענינים זה מזה, אשר לא יוכל להיות ספק כי דבר חיבורם יחד אינו כי אם מה שסדרו כאן מחלוקות ר׳ דוסא וחכמים אשר עדין לא נסדרו.
וכבר נתבאר שזה ודאי שכל מחלוקותיהם אלה לא היו בו ביום כי ר׳ דוסא לא הי' שם כלל ולא יכול להיות.
ויותר מעצם המחלוקת של ר' דוסא בן הרכינס וחכמים אין שם ולא בא דבר על זה מחכמי הדור בימי וועד של בו ביום, ועצם מחלוקותיהם הלא לא היו בו ביום.
וגם אין שם שום גררא או אפי׳ גררא לגררא למה שבא שם לפני זה.
וגם אין מקום לאמר שנתוסף זה בימי רבי, שלאיזה צורך וענין הי׳ יכול להיות זה, אחרי אשר אין לזה כל שייכות במס׳ עדיות, ולא כל גררא ואיידי.
ג) ואמנם כי יפלא הפלא ופלא על רבינו הרמב"ם ז"ל, כי הוא יתן טעם שעל כן באו במס׳ עדיות דברים שאינם עדות, מפני שדברו בהם בו ביום, ועל כן כללו גם זה במס׳ עדיות.
אבל אם הדבר כן מדוע לא באו במס׳ עדיות הדברים אשר מפורש עליהם שנאמרו והיו בו ביום.
ומדוע לא באו שם כל הדברים במס׳ ידים פרק ד׳ ממשנה א׳ ולהלן אשר מפורש שם שנאמרו בו ביום, ובא שם:
"בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים שהיא וכו' שהיא טמאה מדרס" וכו׳.
"בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים וכו׳ חוץ מן הפסח וכו' אמר ר׳ שמעון בן עזאי מקובלני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלין" וכו'.
ואיך לא בא שם ענין כללי כזח אשר הדברים מפורשים כי דנו בזה בו ביום.
וכן לא בא במס' עדיות גם ענין דברי המשנה שאחר זה שם במס' ידים בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית" וכו׳.
וכן לא באו במס׳ עדיות דברי המשנה שם שאחר זה "בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהם בבית המדרש אמר להם מה אני לבא בקהל אמר לו רבן גמליאל אסור אתה אמר לו ר׳ יהושע מותר אתה אמר לו רבן גמליאל" וכו׳.
ומכל זה אין דבר במס׳ עדיות.
וכן אין שם דבר מכל הדברים במשניות מס׳ סוטה פרק ה׳ אשר גם שם מפורש שהיו בו ביום.
