מהרו ויובילו לפני היראקליוס איש נורא המראה עטוף אדרת שער ואזור עור במתניו ,זקנו כשלג לבן יורד עד החזה ,עור עינים ונער קטן נוהג אותו, האיש הזה הוא נזיר מעודו ובמדברי ערב התבודד ימים רבים .אך הערבאים, בני ברית מחמד, השמו את נוהו ויגרשוהו מאת הארץ .
מרוב יגון ומכאובות התבלעה עצת הנזיר הזה לעת זקנתו ורוח מבינתו עזבתהו, ומלא כעס ותמרורים על הערבאים אשר שדדו רבצו ויגזלו מנוחתו קרא לרגעים : השמרו לכם מפני הנמולים האלה , הנמולים האלה יקחו את מבחרי מדינות הקיסר ונוצרים רבים יסירו מאחרי אמונתם" — הדברים האלה היו נצורים על דל שפתיו כל היום וזולתם לא דבר דבר.
את האיש הזה צוה מאדעסטוס להביא לפני הקיסר ובקול גדול קרא את קריאתו זאת לפניו פעמים הרבה קול גדול ולא חשך , הקיסר שמע ויבן כי אל היהודים ירמזון דברי הנזיר הנורא הזה אף כי נודע אל נכון כי על הערבאים נשא הנזיר משאו. מקול הקריאה הזאת נבהל הקיסר כי קדוש האיש בעיניו ודברו כדבר איש אלהים . אימת היהודים נפלה עליו ,ולא יכול להתאפק עוד, ויפק רצון למאדעסטוס ואנשיו ואל אנשי החיל נתן אות כי יש בידם לעשות ביהודים כרצונם ,להרגם ולאבדם ולבוז את שללם *).
הדבר יצא מפי הקיסר ,ומשלחת שד ורצח בבית ישראל כזאבי ערבות נפלו גדודי הקיסר על היהודים בכל מקומות מושבותיהם, בירושלים בחברון בטבריא ביבנה בשכם ונצרת ,
ויעשו בהם הרג רב אלפי חללים התבוססו בדמיהם ברחובות וחוצות ואנקת מות הקיפה את כל הארץ. רבים מן היהודים ברחו ויתחבאו בנצורות ההרים, ורבים נמלטו אל מצרים.
בנימן מהר ויבוא עם אוהביו אל טבריא למלט את נפש אשתו ובניו ,מכל עשרו וסגולת אוצרותיו לא לקח כי אם מעט מהרבה , ויברח הוא ובני ביתו ובוסתנאי ואחאי, ויבואו שלם אל אלכסנדריא ,פה אוה לו בנימן לתקוע מושבו ,ובוסתנאי בשמעו העם מספרים גבורת מחמד ונפלאות מנצחונותיו זכר את הדברים אשר דבר אביו זקנו ואשר גלה את אזנו כי ידרך כוכב
הערה *): כל הדברים המסופרים בסימן הקודם ובסימן הזה נמצאו בספרי הקורות לבני ישראל מפי סופרים נוצרים בני הדור ההוא. עיין גראטץ חלק חמישי מדף 53עד דף . 59