היהודים כי גדולה מאד ,הפרושים הקדושים ספרו לי את אשר ראו עיניהם, והיהודי הזה ירהיב עז בנפשו לתתם לטופלי שקר — ועתה שמע נא אדוני הקיסר ודע לך כי לא יהיה אלהים בעזרך לרדוף את כל אויביך עד אשר תשב גמול על היהודים.
ובוסתנאי אשר עמד עד כה כמחריש ענה ואמר :"אדוני ומלכי, לבנו נכון ובטוח כי תדין למזור דיננו כי הלא נשבעת לנו להגן בעדנו ולהסך עלינו" ,ואל מאדעסטוס פנה ויוכח בדברים, כי שקר ענו ביהודים להתגולל עליהם ולשום להם עלילות דברים אשר לא עשו .אף נסה להעיר רחמיו על היהודים ולשאת פניהם על אשר היו בעוזרי הפרסיים. אך מאדעסטוס עמד כסלע מצוק בלב ימים ,הקשיח את לבבו ולא התרפה להעיר לנקמה את היראקליוס.
היראקליוס שמע את כל דברי התוכחות האלה ,ולא לקחו לבו להדיח רעה על היהודים אשר היו בעוזריו, ויאמר: "אחת דברתי ולא אשנה ומוצא שפתי אשמור".
אך מאדעסטוס ואחוזת שריו ומשרתיו ,שבו ובאו, למחרת אל הקיסר הוא ושריו ויוסיפו להעירו ולהוכיחו כי לא יכון כסאו בארץ אם ישבו בה היהודים לבטח ,עקוב לב היהודים ואין אמון בם ואך שוב ישובו הפרסים להבקיע בארץ ושבו גם המה והחזיקו בידם.
ואחד השרים נגש גם הוא ויען ויאמר :דע אדונינו הקיסר כי רעה גדולה נגד פני הכנסיה מאת היהודים ונכליהם . בהר סיני ישב פרוש נוצרי אחד ושמו צעלזום, ויהי היום ורוח עועים נחה עליו ויעזוב את מקומו וילך לו אל טבריא , שם המיר את דתו ,נמול ויקרא שמו אברהם , ויקח לו אשה יהודית .ומאז בואו בברית היהודים תוכחות מלא פיהו ,חרפות ונאצות תחת לשונו על אמונתנו הקדושה .ולמען תפוש את העם בלבו בחזיונות יתהלל לאמר :כי משה ,אברהם ,דוד ,עזרא והילל נראו אליו בהר סיני ,גלו עיניו ויורוהו נפלאות מתורת היהודים ,כי אך היא לבדה תורת אמת ,וחיי עולם נטועים בה — . כזאת וכזאת ידרוש וידבר במקהלים והפונים רבים ינהרו אחריו — אדיר במלכים ! אם כה תעשה ליהודים כאשר דברת להם ,להגן בעדם ולשמור עליהם וחטאת עמך בני בריתך. כי יסירו היהודים את העם מאחרי אמונתם , וצדום למדחפות. ומה תעשה לשמך הגדול ? מה יועילו לך מלחמותיך את הפרסיים , מה תסכון על גבורותיך על אויבי אמונתך אלה , והאורב יושב לך בחדר.
והקיסר שומע ומחריש כפוסח על שתי הסעפים ואנשי מאדעסטוס
