אליהם, עודם מאמינים בהבלי הוברי שמים, השואל לוחש שאלתו על העט, והנשאל על פי סך נקודות אשר נוקד במקרה מבקש התשובה בלוח ספרו הרשום בצורות מזלות ושמות הכוכבים. גם הערביאים מתעים את העם בדרך זו, וגם בני ישראל יאמינו בגורלות כדבר אורים ותומים.
הערביאים עם סכל, אין דפוס ואין מחבר, אל־קוראן כצורתו הוא כל למודם, בדעות משונות רוח ה׳ דבר בכולם והכל אמת, והמשיב דמו בראשו, רק המלמד יקח הספר וכותב לכל תלמיד פרקו על לוח עץ וביום מחר ימחקו ויכתוב אחר תחתיו, בל יחללו דברי תורתם סחוב והשלך. כן סגר מחמד בעדם דלת החכמות והחקירה למען החזיקם באמונתם, תחילת דבר אליהם. הוי הבודאים מלבם ויאמרו "נאום ה׳"! אבדה חכמת חכמיהם בכוכבים ברפואה ובמספר, לא יירשו רק הבנים זרים אשר ילדו, רחוקים מכל החכמות, ערומים מכל דעת, אין להפלא אם הטבעו בבוץ ההבלים אשר אגיד לך.
ההוללים הנואלים, הנמהרי לב וכל איש מוכה בשגעון ובתמהון כקדושים אשר בארץ יאמנו, יכבדו אותם, נושקים על מצחם, לוקהים ברכתם, מלעיטים אותם, נשבעים בשמם, יכבדום במותם, ובצר להם ישחרום, קבריהם מנוס לנרדפים, וכאשה שמכסה פניה בפני איש כמאשרה תחשב כי תגיד לשכב אצלם.
בצאתי מבית המנחש, והנה אחד קדוש פלמוני עובר נוער כגורי אריות, מתהולל בידיו ובצרורות, יורד רירו על זקנו, אוכל בשר ודג חי. ראיתי ואתמה: הלזה תקרא קדוש? ויאמרו לי: על כי אינם בני חטא. עניתי, כי אף לא בני צדקה הם, כי על כן אנחנו פוטרים אותם ממצות, וכי גם חיתו השדה לא בני חטא הם, האם על זאת נזבח ונעבוד לבהמה או רמש כבני נוף וחחפנחם? וגם אלה לא על זאת תעו אחריהם, רק על פי תעלומות חרטומיהם. אז עמדו לא ענו עוד, ויהי לנס כי לא חייבו את ראשי למלך או אל קאדו, הוא העומד על הדת, רצוני לומר, קצין.
