עיקר תוי"ט על תרומות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על הברטנורא) ספ"ק דחלה. והכא בפ"ג. אבל תרומת מעשר לא בעינן. מ"ה פ"ב דבכורים:

(ב) (על המשנה) ערימה. פירוש כרי:

(ב)

(ג) (על המשנה) ומזיד לא עשה כלום דאפי' ההיא גריוא הדר לטבלה ור' נתן ב"א אמר לא עשה כלום לתקן השיריים אבל תרומה הוי ריש האשה רבה. ופסק הר"מ כר"נ:

(ד) (על הברטנורא) כ"כ הר"ש ולפירושו נראה דבמעשר טבל טמא איירינן. אבל בדברי הר"ב דמפרש בדר"י שהוא טמא או שהוא טבל משמע דדינא דטבל לחוד ולא לענין טומאה מתניא. וקשה דא"כ אמאי לא עשה כלום הרי כתב במ"ה פרק דלעיל בשם ספרי דכשמקדשו בתוכו עושה ממנו תרומה גדולה ואין לחלק בין תרומה גדולה לתרומת מעשר ועי' בתוי"ט שהאריך:

(ג)

(ה) (על המשנה) המעשר והמבשל. מדשנאן בחד בבא ש"מ דמעשר במזיד אסור לעולם כמו המבשל ואף על גב דמבשל עביד איסור דאורייתא ומעשר לא עביד איסור דאורייתא מיהו בפ"ב דביצה מוקמי להמעשר בדאית ליה פירי אחריני והמבשל משום אסורא דשבת:

(ו) (על המשנה) יעקור. מה שאין כן בבישול שאי אפשר לעקור הבישול וכן במעשר שכבר נתקן מן התורה:

(ז) (על הברטנורא) גמ' פרק הנזקין ופרש"י איכא למיחש מתוך שהדבר ניכר אתי למשרי נטיעה בשביעית. והר"מ כתב א"ת בשוגג יקיים יאמר המזיד שוגג הייתי:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(ח) (על הברטנורא) וא"כ הך פלוגתא פירושא דפלוגתא דרישא הוא והוא דוחק. וקושטא דהך מתני' דבצל פלוגתא באפי נפשה ובין אין שם כהן או יש פליגי בשלם וחשוב הי מנייהו עדיף. ועתוי"ט:

(ו)

(ט) (על המשנה) ותורמין כו'. כל זה מדברי ר"י דתורם מן היפה. הר"ש:

(י) (על הברטנורא) גמ' רפ"ט דבכורות. ואמרינן אשכחן תירוש ויצהר דכתיב חלב בכל חד תירוש ודגן דגן ודגן מנ"ל. ק"ו מה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה ואמרה תורה תן חלב כו' תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים לא כ"ש ואותן שנתחייבו בתרומה מדרבנן תקינו כעין דאורייתא:

(יא) (על המשנה) תרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם כו' משמע הא אם לא תרימו מן המובחר תשאו חטא ואם אינו קדוש נשיאת חטא למה. גמרא יבמות דפ"ט:

(יב) (על המשנה) והקישות כו'. וה"נ פליגי לענין כלאים מ"ב פ"ק דכלאים ול' הירושלמי ר"י כדעתיה ורבנן כדעתן דתנינן תמן הקישות ומלפפון אינן כלאים זה בזה רי"א כלאים: