משנה תרומות ב ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) אֵין תּוֹרְמִין מִטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ:
הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ,
תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עַל הַטָּמֵא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ.
וְכֵן אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק,
וְכֵן עֲרֵמָה.
הָיוּ שְׁנֵי עִגּוּלִים, שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת, שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה,
לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא:
(ב) אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר.
וְאִם תָּרַם,
שׁוֹגֵג, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה;
וּמֵזִיד, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר טֶבֶל, הָיָה מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ,
שׁוֹגֵג, מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי;
מֵזִיד, לֹא עָשָׂה כְֹּלוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ בַּתְּחִלָּה,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג, לֹא עָשָׂה כְּלוּם:
(ג) הַמַּטְבִּיל כֵּלִים בְּשַׁבָּת,
שׁוֹגֵג, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
מֵזִיד, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
הַמְּעַשֵּׂר וְהַמְּבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת,
שׁוֹגֵג, יֹאכַל; מֵזִיד, לֹא יֹאכַל.
הַנּוֹטֵעַ בְּשַׁבָּת,
שׁוֹגֵג, יְקַיֵּם;
מֵזִיד, יַעֲקוֹר.
וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יַעֲקֹר:
(ד) אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ; וְאִם תָּרַם, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
כָּל מִין חִטִּים, אֶחָד.
כָּל מִין תְּאֵנִים וּגְִרוֹגְרוֹת וּדְבֵלָה, אֶחָד,
וְתוֹרֵם מִזֶּה עַל זֶה.
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה.
וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם הוּא תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה:
(ה) תּוֹרְמִין בָּצָל קָטָן שָׁלֵם, וִלֹא חֲצִי בָּצָל גָּדוֹל.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא חֲצִי בָּצָל גָּדוֹל.
וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
תּוֹרְמִין בְּצָלִים מִבְּנֵי הַמְּדִינָה עַל הַכּוּפְרִים,
אֲבָל לֹא מִן הַכּוּפְרִים עַל בְּנֵי הַמְּדִינָה,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל פּוֹלִיטִיקִין:
(ו) וְתוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן עַל זֵיתֵי כֶּבֶשׁ, וְִלֹא זֵיתֵי כֶּבֶשׁ עַל זֵיתֵי שֶׁמֶן.
וְיַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל עַל הַמְּבֻשָּׁל, וְלֹא מִן הַמְּבֻשָּׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל.

זֶה הַכְּלָל:

כָּל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ, לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה,
אֲפִלּוּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ כִּלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ,
תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע, אֲבָל לֹא מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה.
וְאִם תָּרַם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה,
חוּץ מִן הַזּוּנִין עַל הַחִטִּים, שֶׁאֵינָן אֹכֶל.
הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, מִין אֶחָד.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי מִינִין: