ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י

<< · ספר הבחור · מאמר ג · עיקר י · >>

העקר העשירי

בביאור שמות נקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף

א

דע כי כמו שבבינוני יבא גוף היחידה על שני משקלים – פּוֹקְדָה או פּוֹקֶדֶת, מְפַקְּדָה או מְפַקֶּדֶת וכן כלם, ועל הרוב יבאו על משקל פּוֹקֶדֶת כמו שבארתי, כך יבאו גם כן השמות בלשון נקבה בשני משקלים הללו. אמנם על הרוב יבאו עם הה"א בסוף כמו שבארתי לעיל בעקר השמיני, ובעקר שאחר זה אבאר קצת הפרש שביניהם.

ב

ועתה דע כי יש שמות נקביים יבאו בתי"ו בסוף, והאות שלפניה נקודה בסגול, כמו קְטוֹרֶת, שִׁבּוֹלֶת, ועל הרוב יבאו שני סגולים לפניה, כמו אַדֶּרֶת, עֲטֶרֶת.

ג

ודע כי לא יבאו רק בשני משקלים הללו, רוצה לומר בשני סגולים או בחולם וסגול לפניו תי"ו הנקבה. וכן כשיבאו בתוספת מ"ם בראש – מִגְעֶרֶת, מִשְׁקוֹלֶת, וכן בתוספת תי"ו בראש כמו תַּחְבּוֹשֶׁת, תִּפְאֶרֶת. והנקודה שלפני החולם או הסגול לא תשתנה לעולם, בין שאחריה דגש או לא.

ד

ודרך השתנותם ונקודתם כשיבאו עם אותיות הגרון וכשיבאו בהפסק וכל הענינים, תלמוד ותבין מן השמות של שלשה אותיות. הבאים על משקל אלה שהם בחולם ובסגול, כמו קְטוֹרֶת ודומיהם, הולכים על משקל חֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ. רוצה לומר שהחולם ישוב לקמץ-חטוף כמו קְטָרְתּוֹ, כמו שכתבתי בעקר הרביעי.

ה

ואותם שהם בשני סגולים כמו עֲטֶרֶת, הולכים על משקל אותם של שש נקודות, עיין במה שכתבתי בעקר שלישי ורביעי. אכן דע כי הסגול הראשון לא ישוב לעולם לחירק רק לפתח, כמו עֲטַרְתּוֹ, תִּפְאַרְתּוֹ וכולי. כמו רֶגֶל, רַגְלוֹ ודומיהם.