ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ט

<< · ספר הבחור · מאמר ג · עיקר ט · >>

העקר התשיעי

בביאור הרבוי מהשמות הנקביים

א

דע כי השמות הבאים הבאים בלשון נקבות רבות על הרוב יבאו עם תי"ו בסוף והאות שלפניה נקוד בחולם עם וי"ו נחה, כמו צְדָקוֹת, בְּרָכוֹת, חָכְמוֹת ודומיהם, ובסמיכות "צִדְקוֹת יְיָ" (שופטים ה, יא), "בִּרְכֹת אָבִיךָ" (בראשית מט, כו). אבל "חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ" (שופטים ה, כט) בפתח מפני אות הגרון.

ב

ולפעמים הוי"ו כתובה ולפעמים אינה כתובה, וזה נקרא מלא או חסר על פי המסורת. וכן רבוי הזכרים נמצאים חסרי יו"ד הרבוי כמו הַתַּנִּינִם ג' חסרים בלשנא, וצַדִּיקִם כל אורייתא כתיב כן חסר יו"ד אחרינא, וכאלה רבים מאד כאשר אבאר בחבור מסורת המסורת אם ירצה השם.

ג

ויש שמות שהם בלשון יחידה עם ה"א הנקבה ויבאו ברבויים עם יו"ד מ"ם בסוף על דרך רבוי הזכרים, כמו מן שָׁנָה – שָׁנִים, נְמָלָה – נְמָלִים ודומיהם. כמו שיבאו שמות זכריים לפעמים על דרך רבוי הנקבות כמו אָב – אָבוֹת, וכן בּוֹר – בּוֹרוֹת ודומיהם. ויש מהם שיבאו בשניהם, ר"ל על דרך רבוי הזכרים ועל דרך רבוי הנקבות. כמו מן חֲגוֹר – חֲגוֹרִים וַחֲגוֹרוֹת, דּוֹר – דּוֹרִים וְדוֹרוֹת. וכל זה יתבאר הטיב בפרק המדות.