נחמיאש על משלי ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | נחמיאש על משליפרק ד' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ד', א':

שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב
  וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃


שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה — כבר אמר (לעיל א׳ ח׳): "שמע בני מוסר אביך" בפרט; עתה חזר לדבר עם הבנים בכלל. והבנים הם התלמידים, כמה דאת אמר (מלכים א כ לה) "בני הנביאים", והאב הוא הרב. וגדולה מעלת הרב על התלמיד ממעלת האב על הבן, שזה מביאו לחיי העולם הזה, וזה מביאו לחיי העולם הבא, וכן הכתוב אומר באברהם (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן", ותרגם אונקלוס: "דאשתעבידו לאורייתא", ואמרו מליצי המוסר: חכמינו הולידו נפשותינו, ואבותינו הולידו גופותינו. ורז"ל דרשו: מוסר אב זה הקדוש ברוך הוא.

והקשיבו לדעת בינה — כי מעלת הבינה תגיע למעלת הדעת: