משנה שקלים א א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר סדר · מסכת שקלים · פרק א · משנה א | >>
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
באחד באדר משמיעין על השקלים א ועל הכלאים.
בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומצינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם.
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בִּכְרַכִּין, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם.
נוסח הרמב"ם
באחד באדר משמעין על השקלים ועל הכלאים בחמישה עשר בו קורין את המגילה בכרכים ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין אף על הכלאים.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
באחד באדר משמיעין על השקלים - ב"ד שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן. לפי שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות צבור מתרומה חדשה, דכתיב (במדבר כח) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וילפינן חדשי השנה דהכא, מראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות יב), הילכך מקדימין שלשים יום דהיינו מאחד באדר להכריז שיביאו שקליהם:
ועל הכלאים - מכריזין שימעטו הזרע האחר עד שלא ישאר בו רובע קב לסאה, כדתנן בפ"ב דכלאים כל סאה שיש בו רובע קב ממין אחר ימעט. ורבותינו פירשו, דלאחר שגדלו הזרעים אפילו אחד באלף צריך לעקור הכל, דכל תרי מילי דכל חד לחודיה שרי ונאסרו על ידי תערובת לא שייך בהו ביטול ב, דדוקא כשמין אחר מעורב בשעת הזרע א"צ כי אם למעט, דמדאורייתא חד בתרי בטיל ולא מקרי זורע כלאים, אלא מפני מראית העין בעלמא צריך למעט. אבל לאחר שגדלו לא שייך בהו ביטול וצריך לעקור את הכל ולא ישייר אלא אחד מן המינים:
בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין - המוקפין חומה מימות יהושע בן נון. איידי דבעי למתני דבחמשה עשר באדר שלחנות יושבין במדינה, תני נמי כל מה שהיו עושין בו ביום ג:
ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות - השווקים שנתקלקלו בגשמים בימות החורף, מתקנים אותם בשביל עולי רגלים. ואית דמפרשי בשביל הרוצחים המכים נפש בשגגה שיוכלו לנוס מפני גואל הדם, כדכתיב (דברים יט) תכין לך הדרך:
ואת מקואות המים - אם נתרבה בהן טיט מנקין אותן, ואם נחסר שיעורן ממשיכין להם מים שאובים ומשלימין אותן לכשיעור אם היה שם רוב ארבעים סאה מן הכשר:
ועושים כל צרכי רבים - כגון דיני ממונות ד ודיני נפשות, ודיני מכות, ופדיית ערכים וחרמים והקדשות, והשקאת סוטה ה, ושריפת פרה, ורציעת עבד עברי, וטהרת מצורע, ושולחין לפתוח בורות של מים מכונסים כדי שיהיו מצויין לעם לשתות מהן בימות החמה. דכל הנך צרכי רבים נינהו:
ומציינין את הקברות - שלא יאהילו עליהם הכהנים ועושי טהרות. והציון הוא שממחים סיד ושופכים אותו סביב הקבר, ובימות הגשמים היה הסיד נימוח וצריך לחזור ולציינו:
ויוצאים - שלוחי בית דין:
אף על הכלאים - ואע"פ שכבר הכריזו עליה באחד באדר, לא היו סומכים על ההכרזה, דשמא לא עקרום בעלים. והיו הם יוצאים ועוקרים אותם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) השקלים. הם אותם שאמר הכתוב עליהם זה יתנו כל העובר על הפקודים ר"מ:
(ב) (על הברטנורא) ובשר בחלב שאני דגלי קרא בהדיא דבטל בנ"ט דדרך בישול היינו דאיכא נתינת טעם ניחא דליכא למילף משום דחידוש הוא דלא נאסר בכבוש אלא דוקא במבושל:
(ג) (על הברטנורא) כלומר להכי לא תני דבי'ד בו קורין שאר עיירות. תוספ'. ומש"ה לא הוצרך לפרש כן בכלאים דתני איידי דשקלים דפשיטא הוא:
(ד) (על הברטנורא) ירושלמי. והכוונה כי כל מה שהיה מאלו הדברים תלוי ומסוגר ולא נתעסקו בו שמזרזין וממהרין להשלימו ולהגיעו לתכליתו מחצי חודש אדר. הר'מ. ובודאי מי שהיה זריז והקדים לעשות הרי זה משובח:
(ה) (על הברטנורא) והכ"מ נסתפק מלשון הר'מ שכתב דבודקים על הראויה לשתות כו' דאלו להשקותה לא היו מאחרים אותה עד ט"ו באדר אלא בכל יום משקין אותה אבל בפירושו אין נראה כן אלא דהשקאה עצמה נמי. וז"ל הר"מ, בית דין היו נפנין לחפש על צרכי צבור כו' ההקדשות כו' וגובים כו' כדי שיהיה כל העם עתיד ליתן תרומת השקלים לחזק את בית אלהינו:
משנת ארץ ישראל (פירוש ספראי)
באחד באדר משמיעים על השקלים – מודיעים לציבור על חובתו להביא מחצית השקל. המשנה משקפת את ימי הבית שבהם אספו בפועל את מחצית השקל, וקרוב לוודאי שהיא משקפת הלכה, נוהג והווי מסוף ימי הבית השני, שכן רק אז התפשטה ונקבעה ההלכה בדבר גביית מחצית השקל. משנה מגילה ג ד דנה בקריאת התורה המיוחדת של ראש חודש אדר ב"פרשת שקלים", אך בשלב הקדום שמשנתנו מצויה בו טרם גובשו נוהגי הקריאה בתורה. על כן ספק רב אם כוונת משנתנו לומר שבראש חודש אדר גם קוראים בפרשת שקלים, ולפיכך אין למשנתנו קשר להלכה הקובעת ששלושים יום לפני החג (פסח) דורשים בהלכות החג. הלכות חג הפסח מרובות ביותר, ואם רוצים להתכונן לפסח יש להתחיל ללמוד את הלכות החג, ולא את הלכות השקלים שאינם חלק מהותי מחג הפסח. כמו כן, מחצית השקל לא נתפסה כישומה של מצוות שקלים האמורה בתורה (ר' במבוא לפירוש), על כן סביר שנוהג הקריאה הוא מאוחר לימי הבית, ויתכן גם שהדבר נקבע כמעין "זכר למקדש" ולנוהגי איסוף מחצית השקל שבטלו מן העולם.
