משנה מגילה ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ג · משנה ד | >>
ראש חדש אדר ט שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים.
חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת.
בשניה יא, זכור.
בשלישית, פרה אדמה.
ברביעית, החדש הזה לכם.
בחמישית, חוזרין לכסדרן.
לכל מפסיקין, בראשי חדשים, בחנכה ובפורים, בתעניות טז ובמעמדות וביום הכפורים יז.
תוכן עניינים |
נוסח הרמב"ם
ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור (דברים כה יז) בשלישית פרה אדומה (במדבר יט ב) ברביעית החודש הזה (שמות יב ב) בחמישית חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין לראשי חודשים ולחנוכה ולפורים לתענייות ולמעמדות וליום הכיפורים.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
קורין פרשת שקלים - כי תשא י, להודיע שיביאו שקליהם באדר, כדי שיקריבו בא' בניסן מתרומה חדשה:
מקדימין לשעבר - קורין פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח. ואפילו חל ר"ח אדר בע"ש מקדימין לשבת שעברה:
ומפסיקין בשבת הבאה - מלומר פרשה שניה. כדי שתקרא פ' זכור בשבת הסמוכה לפורים, לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:
בשלישית פרה אדומה - להזהיר את ישראל לטהר עצמם כדי שיעשו פסחיהם בטהרה. ואיזו היא שבת שלישית, כל שסמוכה לפורים מאחריה. וכשחל ראש חודש ניסן להיות בשבת, הויא לה שבת שלישית שבת הסמוכה לראש חודש ניסן יב. כדי לסמוך אזהרת טהרת טמאי מתים לפסחים יג:
ברביעית החדש הזה - ששם פרשת הפסח:
לכסדרן - לסדר ההפטרות יד שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות. פרשת שקלים בן שבע שנים. פרשת זכור פקדתי את אשר עשה לך עמלק. פרשת פרה וזרקתי עליכם מים טהורים. פרשת החודש בראשון באחד לחודש. מכאן ואילך חוזר להפטיר מעין פרשת היום:
לכל מפסיקין - שאין מפטירין מעין הפרשה אלא מעין המאורע טו:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על המשנה) ר"ח אדר. לפי דמכילתין במגילה הנקראת באדר. התחיל ג"כ בדיני קריאת התורה בקריאה דחליא בר"ח אדר:
(י) (על הברטנורא) משום דג"פ כתיב תרומה בההיא פרשה אחד לאדנים ואחד לבדק חבית ואחד למזבח ההוא דכתיב ביה לכפר על נפשותיכם:
(יא) (על המשנה) בשניה. לשקלים או להפסקה. הר"ן:
(יב) (על הברטנורא) דאז איכא ג' שבתות מפורים לר"ח ניסן עם שבת ראש חודש ניסן. וכן אם חל בא' בשבת יש שלש שבתות. ולא פירש בו הר"ב משום דעל כל פנים הוה ליה סמוכה לפורים דמוקפים ועתוי"ט:
(יג) (על הברטנורא) שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה מפני שלא היו יכולין לשרוף את הפרה עד שהוקם המשכן ונמצאת פרה מאוחרת לראש חודש ניסן אלא שהקדימוה מפני שהיא טהרתן של ישראל וכיון שכן אין ראוי להפסיק בין פרה להחודש כדי שלא תקדים כל כך מאחר שהיתה ראויה להיות מאוחרת ירושלמי. הר"נ:
(יד) (על הברטנורא) טעמא דהפטורות. שאנטיוכס גזר על ישראל שלא יקראו בתורה ברבים מה עשו ישראל לקחו פרשה אחת מנביאים שענינה דומה לענין מה שכתוב בפ' של שבת ההיא. ואע"פ שבטלה הגזירה, המנהג לא בטל. תשבי. ונקראת הפטורה מלשון ב' שפירש הר'ב בפ"י דפסחים מ"ח:
(טו) (על הברטנורא) בר"ח שחל בשבת מפטיר והיה מדי חדש כר. ותו בגמרא דתעניות ומעמדות דבשבת ליכא הוי מפסיקין לענין הפרשה:
(טז) (על המשנה) בתעניות. בגמרא פריך כיון דקורין ב'מנחה למה יפסיקו בשחרית ומשני דבתעניות בשחרית לא קרינן כלל אלא מעייני במילי דמתא ומתקנינהו.
(יז) (על המשנה) וביוה"כ. איירי במנחר, יוה"כ שחל להיות בשבת. דליכא למימר דאיירי בשחרית א"כ אמאי נקטיה מכל המועדות. תוספ'. ולהכי נקטיה בסוף. ואכתי לא ניחא אמאי לא תני כל המועדות. וצ"ל כפירש"י והר'ן דה"ק לכל המועדות מפסיקין (בפרשה) וכן לר"ח כו' (בהפטרה) ועתוי"ט:
ראו גם:
- ויבינו במקרא/ארבע פרשיות – מדיה קולית לקריאת הפרשיות הנמנות במשנה זו ("שקלים", "זכור", "פרה אדומה", ו"החודש הזה").
