משנה שבת א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק א · משנה ב | >>
לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה, עד שיתפלל.
לא יכנס אדם למרחץ ח ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין.
ואם התחילו, אין מפסיקין.
מפסיקין לקרות קריאת שמע, ואין מפסיקין לתפלה.
נוסח הרמב"ם
לא יישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא ייכנס לא למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכל ולא לדון ואם התחילו אין מפסיקין מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לא ישב אדם לפני הספר - ואפילו בחול, ומשום דבעי למתני לא יצא החייט במחטו וכו' שמא ישכח ויצא, דדמי לגזרה דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה, שמא ישכח ולא יתפלל, משום הכי תנא להו הכא, ואיידי דזוטרן מילייהו פסיק ותני להו ברישא, והדר מפרש מילי דשבת ומאריך בהן:
סמוד למנחה - מנחה גדולה משש שעות ומחצה ז ולמעלה, וסמוך למנחה היינו מתחלת שעה שביעית, ואע"פ שעונתה מרובה, גזרה שמא ישבר הזוג של ספרים אחר שהתחיל להסתפר, ותעבור עונת התפלה קודם שיתקננו וישלים התספורת:
ולא יכנס למרחץ - סמוך למנחה שמא יתעלף:
ולא לבורסקי - מקום עבוד העורות, דלמא חזי פסידא וקלקול בעורות אם לא יניעם ממקומם ויתקנם, וימשך במלאכתו עד שתעבור עונת התפלה:
ולא לאכול - אפילו בסעודה קטנה, שמא ימשך בסעודה:
ולא לדין - אפילו בגמר דין, שכבר שמעו טענות בעלי דינין ט ולא נשאר עליהן אלא לפסוק הדין בלבד, דלמא חזו טעמא ויסתרו מה שהיו רוצים לפסוק וחוזר להיות תחלת הדין י:
ואם התחילו - בחד מכל הני דאמרינן, אין מפסיקין, אלא יגמור ואחר כך יתפלל, והוא שיש שהות ביום לגמור קודם שיעבור זמן התפלה. והתחלת התספורת משיניח מעפורת של ספרים בין ברכיו, הוא הסודר שנותן המתגלח על ברכיו כדי שלא יפול השער על בגדיו. והתחלת המרחץ משיפשוט הבגד הסמוך לבשרו. ואית דמפרשי משיסיר הסודר שעליו שהוא ראשון להפשטת בגדיו. והתחלת הבורסקי משיחגור בין כתפיו את בתי זרועותיו כדי להתעסק בעורות. והתחלת אכילה משיטול ידיו. והתחלת הדין משיתעטפו הדיינין בטליתן לשבת לדין באימה וביראה, ואם היו מעוטפים ויושבים בדין ובא לפניהם דין אחר סמוך למנחה, הויא התחלת אותו הדין משפתחו בעלי הדין בטענותם:
מפסיקין לקריאת שמע - מלתא אחריתי נקט יא, והכי קאמר חברים העוסקים בתורה, מפסיקים תורתן לקריאת שמע דזמנה קבוע, דכתיב (דברים ו) ובשכבך ובקומך:
ואין מפסיקין לתפלה - שאין לה זמן קבוע דאורייתא. ולא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחאי וחביריו שתורתן אומנותן, אבל אנו הואיל ואנו מפסיקין תורתנו לאומנותנו כל שכן שנפסיק לתפלה יב:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על הברטנורא) פרש"י התחלת זמן תמיד של בין הערבים. כדאיתא ברפ"ה דפסחים:
(ח) (על המשנה) למרחץ. אפי' להזיע בעלמא. ולא לבורסקי, לעיוני בעלמא. גמ':
(ט) (על הברטנורא) וסיים הר"מ ונשאו ונתנו הדיינין בדבר ולא נשאר וכו':
(י) (על הברטנורא) לשון הר"מ ויצטרך להתחיל בדין מתחלתו וישאל טענות מבעלי הדינין שנית וימשך הדבר כו':
(יא) (על הברטנורא) משום סיפא דאין מפסיקין מוקים לה בגמ' הכי דאל"ה הא כבר תנא ליה רישא:
(יב) (על הברטנורא) גמ'. וא"ת וכי גרע ת"ת מאומנות דלעיל שאם התחילו אין מפסיקין ואפילו בהתחילו באיסור כדאיתא בטא"ח סי' רל"ב והתירוץ דהכא בדליכא שהות ואפ"ה לרשב"י וחביריו מותר לעקור התפלה לגמרי:
