משנה פרה ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ח · משנה א | >>

שנים שהיו שומרים את השוקת, נטמא אחד מהם, כשרים, מפני שהן ברשותו של שני.

טהרא, ונטמא שני, כשרים, מפני שהן ברשותו של ראשון.

נטמאו שניהן כאחת, פסולין.

עשה אחד מהן מלאכה, כשרין, מפני שהן ברשותו של שני.

עמד, ועשה השני מלאכה, כשרין, מפני שהן ברשותו של ראשון.

עשו שניהן כאחד, פסולין.

משנה מנוקדת

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַשֹּׁקֶת, נִטְמָא אַחַד מֵהֶם, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. טָהַר, וְנִטְמָא שֵׁנִי, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, פְּסוּלִין. עָשָׂה אַחַד מֵהֶן מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. עָמַד, וְעָשָׂה הַשֵּׁנִי מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. עָשׂוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, פְּסוּלִין.

נוסח הרמב"ם

שנים שהיו שומרין את השוקת -

נטמא אחד מהן - כשרין,
מפני שהן ברשותו של שני.
טהר, ונטמא שני - כשרין,
מפני שהן ברשותו של ראשון.
נטמאו שניהן כאחת - פסולין.
עשה אחד מהן מלאכה - כשרין,
מפני שהן ברשותו של שני.
עמד, ועשה השני מלאכה - כשרין,
מפני שהן ברשותו של ראשון.
עשו שניהן כאחת - פסולין.

פירוש הרמב"ם

זה כולו כבר קדם עיקרו בפרק אשר לפני זה.

וזה שאני כבר ביארתי:

  • ששוקת שם המקום אשר יקובץ בו המים מוכן לקידוש,
  • וכל עוד שיעמדו בשמירת טמא הנה הן בחזקת טומאה,
  • ושהשומר אשר ישמור המים הוא אשר יפסול אם יעשה מלאכה, לא בעל המים, לפי שכבר מסרן לשומר.

והוסיף בזאת ההלכה עיקר אחר, והוא שאף על פי שיהיו השומרים רבים למים, יעשו כולם מלאכה זולת אחד מהן, הנה המים כשרים, לפי שזה האחד לבד נשימהו שומר, ונחשוב השאר כמי שעזב השמירה והעבירה לזולתו:

פירוש רבינו שמשון

השוקת:    שנתמלא לחטאת:

טהר ונטמא שני:    הטמא נטהר והטהור נטמא:

כשרין:    המים:

עמד:    הפועל והבעלים התחילו לעשות מלאכה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שנים שהיו שומרים את השוקת - שנתמלא לחטאת:

טהר - אותו שנטמא טהר מטומאתו:

ונטמא שני - היינו חבירו שהיה טהור:

כשרים - המים שבשוקת:

עמד ועשה השני מלאכה - עמד הראשון ממלאכתו, ובא השני ועשה מלאכה תחתיו:

פירוש תוספות יום טוב

טהר וחזר לשמור. הרמב"ם ספ"ט מהל' פרה:

עמד. לשון הרב עמד הראשון ממלאכתו. לשון הרמב"ם פ"ח מה"פ חזר הראשון לשמור ועמד. [והשני עשה כו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) טהר. וחזר לשמור.

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מפני שהם ברשותו של שני:    לעיל אשמועי' כשמסרן הבעל לשומ' נכנס השומר תחת הבעל ונפסלין במלאכת השומר ולא במלאכת הבעלים והכא אשמועי' רבותא טפי אם השומרים רבים כל זמן באחד מהן טהור או עומד בלא מלאכה הוי כאילו נמסרו לו לבדו ואינם נפסלין במלאכת האחרים ולא בטומאתם אע"פ שלא מסרום האחרים לזה היחיד לשמרם הרא"ש ז"ל והוא פי' הרמב"ם ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

שנים שהיו שומרים את השוקת:    שנתמלא מים לקדשו באפר חטאת:

כשרים:    דסד"א כל ב' שומרים. כל חד גם אחבירו סמיך ונצטרך שיהיו שניהן טהורין בשעת שמירתן. קמ"ל:

טהר:    ר"ל ואם טיהר הנטמא א"ע מטומאתו וחזר לשמור:

ונטמא שני כשרים:    קמ"ל שא"צ שיהיה אותו השומר מתחלה ועד סוף. ואפילו שומרן לבסוף אדם דלא חזי מתחלה לשמרן:

נטמאו שניהן כאחת:    לאו דוקא כאחת. אלא ר"ל שלא נטהר הראשון בשעה שנטמא הב':

פסולין:    נ"ל דקמ"ל מדסד"א דכיון דפסול שמירת הטמא הוא רק מספק. שמא מדהוא טמא לא שמר יפה. וא"כ בב' טמאים נכשירן מטעם ס"ס. דאם גם לא שמר א' שמא שמר חבירו. קמ"ל:

עמד:    עמד ממלאכתו וחזר לשמור:

כשרין:    קמ"ל דבין בטומאה ובין במלאכה א"צ שישמרם אדם ת' מתחלה ועד סוף. רק נקט טמא לרבותא דסיפא דאע"ג דאינו רק ספק שלא שמר יפה. אפ"ה בנטמאו שניהן נפסלו ולא חשבינן לי' כספק ספיקא וכדאמרן. וקמ"ל מלאכה לרבותא דרישא דאע"ג דקודם שהולך למלאכה ולאחר שעמד ממנה מחשבותיו משוטטות במלאכתו. אפ"ה כשעמד וחזר ושמר, כשרין. אע"ג דוודאי הסיח דעתו ביני ביני:

בועז

פירושים נוספים